Yom Kippur 5784
- Torah Tavlin
- Oct 11, 2024
- 2 min read
Updated: Apr 7
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' לפני ה' תטהרו ... (ויקרא טז-ל)
יום הקדוש
כתב בסה"ק דברי חיים (ליוה"כ ד"ה בפסוק וכפר בתוה"ד) וזל"ק: "אנו רואים בחוש, שלכל איש מישראל בא ההתעוררות תשובה ביום הכיפורים מעומקא דליבא, זולת הפוקרים אשר לא מבני ישראל המה" עכל"ק. דברי קדשו רמוזים בלשון הרמב"ם ז"ל (פ"ב מהל' תשובה ה"ז): "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל וכו'" עכ"ל. כלומר, כל איש יהודי אם הוא רק מזרע מישראל, מעיד בנו הצאנזער רב זיע"א, ש"אנו רואים בחוש", שכולם מתעוררים לתשובה מעומקא דליבא. בהיות יום זה יצירה מיוחדת (תדא"ר פ"א), מעין יצירת אור דלעתיד לבוא (תולעת יעקב, הביאו השלה"ק יומא תורה אור-ו), שאין בו אכילה ושתיה ודומים כמלאכים, ובו שבה כל נשמה מישראל להתקרב ליוצרה, כמו שלעתיד לבוא יחזרו כולם בתשובה. והוא "זמן תשובה לכל, וקץ מחילה וסליחה לישראל".
והרי אמיתת אמונה זו זועקת ובולטת וניכרת בחוש בכל מקום כידוע שכל הכבישים בארץ הקודש כולם מושבתים, רשתות השידור כולם סגורים ונעולים (יום יחיד בשנה). ולמעלה מתשעים וחמשה אחוזים בארץ ישראל שמחזיקים את יום הכיפורים (בביה"כ או בתענית וכו'). והכל מתעוררים בתשובה ובבקשת סליחה ומחילה בין אדם לחבירו ובין אדם למקום. וכמו שקובע הדברי חיים מסמרות, שאם לא התעורר לתשובה ביום הכיפורים, הרי הוא "מהפוקרים אשר לא מבני ישראל המה" רחמנא לישזבן.
הנה אצל רבים נשתרשה נטייה להתייחס לימים אלו בכלל, וליום נעלה וקדוש זה בפרט, כאל ימי אימה. כי באלו הימים דנים את האדם, ובהם תלויים ועומדים כל מאורעותיו משך השנה הבאה, וכמו שאנו אומרים בתפילת אלו הימים 'בראש השנה יכתבון, וביום צום כיפור יחתמון' וכו', הרי המשפט לאלקים הוא, והוא יודע כל תעלומות, אין דבר נעלם ממנו, ועל הכל מביא הוא את האדם למשפט.
לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים. המתבונן באלו הדברים יתעורר מעצמו לשמחה עצומה, על גודל המתנה שבה אנו זוכים ביום זה, ואכן הגדירו חכמינו ז"ל את יום זה כיום שמחה שכמעט לא שייך דוגמתה, באמרם (תענית כו, ב) לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, ומוכח בגמרא (שם ל, ב) שגודל השמחה ביום הכיפורים הוא מפני מחילת העוון, [כי שאלת הגמ' על ענין השמחה בחמשה עשר באב, הוא בזה הלשון: בשלמא יום הכפורים, משום דאית ביה סליחה ומחילה! הרי שהבינו חכמינו ז"ל שזהו ענין השמחה ביום הכיפורים] ומחמת גודל השמחה בו הוא בגדר יום מובחר בשנה.
ומשום כך יש לגשת אל עבודת יום זה מתוך אהבה ושמחה, ולהודות להשי"ת על שזיכה אותנו ביום בו אנו עומדים להיטהר מכל זוהמת נפשנו, ומתוך הכרה זו יתאמץ באלו הימים לשוב בתשובה מאהבה, ויזכה לעבוד בהם את השי"ת כדבעי. אבל אם האדם ניגש ליום זה רק מתוך יראת העונש, אזי הוא עומד ומצפה אימתי יעברו ימים אלו, ומחמת גודל הפחד אין עבודתו בו מתוך כיסופין אל בוראו.
ביום הכיפורים על האדם לעורר עצמו באהבת ה', ולהתמלא בשמחה פנימית, ולהודות להשי"ת על שב'עבודה קלה' כזו בדמות תענית יום אחד, אנו זוכים למחילת העוונות, ולא רק עוונות קלים אלא אפילו עוונות קשים, שתולים בעשרת ימי תשובה ועתה הם מתכפרים ביום הכיפורים.
יעזור השי"ת שנזכה להטהר לפניו, ולהיעשות ממש כבריה חדשה, ונזכה לגמר חתימה טובה ולשנת גאולה וישועה, אמן.