Rosh Hashana - Parshas Ha'azinu 5785
- Torah Tavlin
- Oct 2, 2024
- 4 min read
ה"ראש" של השנה
בראש השנה יכתבון. ידוע לכל, כי הגוף עם כל אבריו וגידיו ונימיו, מושלט במלואו על פי פקודת הראש. כי ה'ראש' הוא העיקר בכל דבר! ואיך שמתנהג האדם בראש השנה כך הוא יתנהג בכל השנה, כמו באדם שאם הראש נקי אזי כל הגוף נקי ומושלם, וכמובא בגמרא (תענית כד, א): משל לכלה שהיא בבית אביה, כל זמן שעיניה יפות - אין כל גופה צריכה בדיקה! ועל אחת כמה וכמה, כאשר כל הראש זך ונקי, אז בוודאי הגוף שמור ומוגן!
עלינו לדעת, ש'ראש השנה' כשמו כן הוא - ה'ראש' של ה'שנה', ועל פי הראש נקבע כל דבר במשך השנה, והוא מכתיב את כל אשר יארע במשך השנה.
ראש והמוח. כבר הזכרנו כמה וכמה פעמים, את הנקודה החשובה שראוי לזכור, כי 'ראש השנה' כשמו כן הוא, הוא ה'ראש' והעיקר של כל השנה. וראוי להתבונן, ששני ימי ראש השנה מכילים יחד מ"ח שעות, כמנין 'מח', והרי הוא מבואר בספה"ק 'מאור ושמש' (רמזי ראש השנה) שזו לנו הוראה לבל נשכח כי יום קדוש זה הוא המוח של כל השנה, וממנו פינה ויתד לכל המאורעות, בשנה הקרובה שתבוא עלינו לטובה ולברכה.
התשובה היא חובה. כשבאים להתבונן בנושא התשובה, בימים קדושים אלו, צריך להקדים ולומר בראש ובראשונה, כי 'תשובה' זה לא ענין של 'זכות', אלא זו 'חובה' כפולה ומכופלת, והוא דבר הכרחי המקיים את העולם. העולם ללא תשובה כגוף בלא נשמה! ולכן, האריכו בספרים הקדושים, וגם בספרי תלמידי מרן הבעש"ט זיע"א, כי כל אדם בטרם ישב ללמוד, עליו להרהר בתשובה, שלא יהא חס ושלום בגדר הנאמר (תהלים נ, טז): ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וגו'.
ולא רק לפני הלימוד, אלא תמיד צריך האדם לחיות בהתבוננות, ובחקר מעשיו התמידיים, האם הם מיוסדים על אדני התורה. ואם נכשל בדבר מה, יראה מיד לתקן את אשר עיוות, בחרטה על העבר וקבלה על העתיד. ובשביל זה ממש, זרזו גדולי ישראל לדורותיהם בכתב ובפה, כי ראוי כל איש להיות מ'מארי דחושבנא'!
כתר מלוכה. הנושא המרכזי בתפלות ראש השנה, הוא ענין הכתרת הקב"ה להיות מלך על כל העולם. כך אנו אומרים, וכך אנו מבקשים בתפילות הימים הנוראים.
הבה נעצור לרגע ונתבונן, האם אנו אכן מזדהים עם מה שאנו אומרים, או שאין שום קשר בין מה שאנו אומרים בנוסח התפילה, לבין משמעותן האמתית, וההתבוננות בלב פנימה. וכי מה אנו עושים כדי ש'יתגדל ויתקדש שמיה רבה', כמה הוספנו ב'כבוד שמים', וב'קידוש שם שמים' ברבים.
זהירות משיחה בטלה. בימים קדושים הללו, ובמיוחד בראש השנה, שהם לנו תשורה משוכן מרומים לקבל את שיח שפתותינו שיהא מקובל ומרוצה לפניו ית"ש, ראוי מאוד לשמור על הפה משיחות בטלות ודברי הבל, כדבר ששוויו הון תועפות, שאין העין שבעה מלהביט בחפץ, ואין הלב פוסק לרגע מלהתבונן בדבר בעקבות חשיבותו הגדולה.
שערי דמעות. בהגהות 'באר היטב' הנדפס בשו"ע (או"ח תקפד, ג) כתב, כי האר"י הקדוש היה נוהג לבכות בראש השנה ויום הכפורים. והיה אומר, כי מי שאינו בוכה בימים אלו, אין נשמתו טובה ושלמה. וכך כתב בספר 'מטה אפרים' (תקפב, כח): נוהגים לבכות ולהוריד דמעות בתפלת ראש השנה ויום הכפורים אף כשחל בשבת, ומי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלה, הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלמה [ומורה גם על 'קושי הלב' ו'רוע תכונת הנפש' (אלף המגן על 'מטה אפרים')]. והוסיף עוד ב'באר היטב' שם (והעתיקו גם 'במטה אפרים' שם), בשם מרן האר"י ז"ל, שכל מי שבוכה אז מעצמו בבכייה גדולה מאליו, הרי זה סימן כי באותה שעה דנים אותו בבית דין של מעלה, ונפשו מרגשת זאת, לכן באה לו הבכייה מעצמה. וכבר כתבו האחרונים (ראה 'אלף המגן' שם, שהאריך הרבה בענין הבכייה והדמעות) כי מי שמטבעו קשה לו לבכות, ישתדל על כל פנים להתפלל בקול של בכי, וכדכתיב (תהלים ו, ט): כי שמע ה' 'קול' בכיי.
ובענין הבכי, ראה זה דבר פלא, מה שפסק הרמ"א (אורח חיים רפח, ב): מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת. וכתב על זאת הטורי זהב (ס"ק ב): דאיתא באגדה שמצאו תלמידיו של רבי עקיבא שהיה בוכה בשבת, ואמר עונג יש לי. והוסיף הט"ז: דהיינו שמרוב דבקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות, שכן מצינו ברבי עקיבא בזוהר חדש, שהיה בוכה מאוד באמרו 'שיר השירים', באשר ידע היכן הדברים מגיעים. וכן הוא מצוי במתפללים בכוונה (וע"ע משנ"ב שם ס"ק ד). אכן, מה שהורה הגר"א זיע"א (מעשה רב, אות רז) שלא לבכות בראש השנה, כמו שציוה עזרא (נחמי' ח, ט): ואל תבכו וגו' ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם, כבר ביארו, כי אין הכוונה לבכי מתוך תפלה ותחנונים, שזה בוודאי מותר ומדה טובה היא, אלא כוונתו היתה למחשבת עצלות ואבלות.
ותחמול! וידוע מה שהאריכו הרבה בספרים הקדושים אודות הדמעות, שזו סגולה גדולה שתתקבל תפילתו, וכמבואר בתיקוני הזוהר (תיקון י"א) רום חשיבות סגולת הדמעות, על הפסוק (שמות ב, ו): 'ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה וגו'', לכן מיד - 'ותחמול עליו'. לכן כאשר ישראל פותחין בתשובה 'בבכייה', מיד 'ותחמול עליו'!
ולכן ראוי מאוד לעורר ולהתעורר בראש השנה, ולהתנתק מכל העניינים החיצוניים הסובבים אותו, ולהקדיש את מ"ח השעות של ראש השנה, לעבודת התפילה עם קדושת המוח והמחשבה, ולהתרחק מחברת בני אדם המדברים דברים של מה בכך בימים קדושים ונעלים אלה, כי הרי זה מפריע לעלייה ודביקות בהשי"ת, אלא להידבק בצדיקים ולהביט בהתעוררות החופפת ואופפת אותם, ומהם יראו וכן יעשו.
לשנה טובה תכתבו ותחתמו. יעזור השי"ת שנזכה באמת לשנה טובה ומבורכת, להיכתב ולהיחתם בספרן של צדיקים גמורים יחד עם כל בית ישראל הקטנים עם הגדולים, שנת גאולה וישועה, פרנסה וכלכלה, שנה שתכתבנו לחיים טובים, שנה שתעצור המגפה והמשחית מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל, ושיופיע עלינו הקב"ה בהדרו ויגאלנו לציון ברנה, וישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה.