Parshas Vayikrah 5785
- Torah Tavlin
- Apr 3
- 2 min read
ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה ... (ה-יא)
המצה הוא לחם של אמונה
כתב האבן עזרא ששיעור זה של "עשירת האיפה" הוא - "מאכל לאיש אחד ביום אחד". וזהו שיעור של קרבנו של עני. ומצינו שיעור זה גם גבי המן, שנפל המן, עשירת האיפה לכל אחד ואחד. וצ"ב במהותו של שיעור זהו, מדוע זהו השיעור של קרבן עני, וגם איזה קשר יש עם המן שנפל מן השמים?
ונראה לומר בעזרת השי"ת, דיש כאן לימוד נפלא, שהתורה הקדושה בא ללמד העני יסוד גדול, שהרי אין לעני זה פרנסה בהרחבה, ועל זה אנו אומרים להעני שיתחזק עצמו בהלימוד של ירידת המן, והיינו לבטוח באמת בהשי"ת, שהגם שאין לו יותר מפרנסת היום, מכל מקום יבטח בהשי"ת שיפרנסו, בפרנסת מחר. וכמו שאמרו חז"ל, "מי שברא יום - ברא פרנסתו". ומטעם זה השיעור של קרבן עני הוא השיעור של המן ללמדו לימוד זה.
ויש להוסיף עוד על זה, דזהו הלימוד של "המצה". דפי' רש"י (בהגדה של פסח) הא לחמא עניא - למה קרו לה עני, לפי שהיא עשירית האיפה דגמרי לה מעומר שהוא עשירית האיפה, דכתיב ביה (שמות טז, לו): "והעומר עשירית האיפה היא", והוא מנחת עני שנאמר בו (ויקרא ה, יא): "ואם לא תשיג ידו וגו', עשירית האיפה וגו'". ועוד מסולת נקיה הוא אלא ודאי שהוא כשיעור מנחת עני", עכ"ל הזהב של רש"י. וכ"כ השבלי הלקט (סדר פסח סימן ריח): שנקרא לחם עוני לפי שאין לשין אותו אלא כשיעור קרבן עני דהיינו עומר שהיא עשירית האיפה. והק' הריטב"א דמה ענין שיעור זה אצל מצה עיי"ש. וכבר הק' הריטב"א דמה ענין שיעור זה אצל מצה עיי"ש.
ונראה לבאר דברי רש"י דהנה ידוע שמצה מורה על הבטחון בהשי"ת. ידוע דברי הזוהר שמצה הוא - "נהמא דמהימנותא" - "לחם של אמונה". והמצה מורה על מדת הבטחון שהיה לכלל ישראל כשיצאו ממצרים. וידועים דברי חז"ל בענין גודל מדת הבטחון שהיה לכלל ישראל. דכתיב "וגם צדה לא עשו להם" (שמות יב, לט) וז"ל רבינו בחיי: "הגיד הכתוב מעלתם של ישראל, כי האמינו בה' ובמשה עבדו, ולא אמרו איך נצא אל המדבר הגדול והנורא בלא צדה. והנה זה גודל מדת הבטחון, ועל זה הקדוש ברוך הוא משבחם ע"י הנביא, הוא שאמר: זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", עכ"ל.
הרי המצה מורה על גודל מדת הבטחון שהיה לכלל ישראל, שיצאו ממצרים הגם שלא ידעו מהכין יהיה להם מה לאכול. ובטחו בהשי"ת, שיפרנסם. וא"כ י"ל דזהו כוונת רש"י, שמצה הוא כשיעור קרבן עני, שכל זה מורה על מדת הבטחון בהשי"ת, דמנחת עני מורה על בטחון כנ"ל - וגם המצה מורה על מדת הבטחון!