ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ... (לט-יב)
הנסיון של יוסף
פרש"י: יוסף הצדיק היה לו נסיון גדול עם אשת פוטיפר, ועמד על בנסיון. ואיתא בגמ' (יומא לה:): "תנו רבנן: עני ועשיר ורשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל... רשע אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר: נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי, אומרים לו: כלום נאה היית מיוסף? אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית. אמרה לו: השמע לי! אמר לה: לאו. אמרה לו: הריני חובשתך בבית האסורין. אמר לה: ה' מתיר אסורים. הריני כופפת קומתך, ה' זקף כפופים, הריני מסמא את עיניך, ה' פקח עורים. נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה. לשכב אצלה, בעולם הזה, להיות עמה, לעולם הבא. נמצא, הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים", ע"כ. וכבר עמדו המפרשים על דברי הגמ', היתכן שבשמים יתבעו כל אחד ואחד שיהיה במדריגה של יוסף הצדיק, יוסף היה צדיק גמור, והוא היה יכול לעמוד על כל נסיונותיו, אבל שאר כל בני אדם, שאינו במדריגה של יוסף הצדיק, מהו התביעה עליהם.
וביאר השפת אמת, שיוסף הצדיק שהובא לידו הך נסיון היה כדי להכין הדרך לכל הדורות הבאות, וע"י שהקדים יוסף הצדיק לעמוד בנסיון זה, הוכן הדרך שיוכל כל איש מישראל ג"כ להינצל מהך יצר הרע, וכדאיתא במדרש (ויקרא רבה לב, ה) שכל יורדי מצרים נגדרו בעריות בזכותו, וכמו כן נשאר לכל הדורות, עכ"ד.
ועפ"ז מובן הייטב מדוע אמרו רבותינו דמי שעומד על נסיון של קדושה, כשיש לו איזה תאוה שהיא לעבור על איסור של עריות, כגון באיסור שמירת עינים וכדומה, הרי הוא אז באותו רגע בבחינת מדריגת יוסף הצדיק. שהרי, האופן שיש לנו האפשרות לעמוד על הני נסיונות הוא מכח יוסף הצדיק. שכתב הסטייפלער (קריינא דאגרתא חלק א' עמ' קל): דמי שמנצח ומתגבר על התאווה [של עריות] אז באותו פעם שמתגבר על התאווה הבוערת בו באופן נורא הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאוד מאוד, ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש תאוותו בזמן תקופו, והוא אז בבחינת יוסף הצדיק", עכ"ד. הרי בשעה שאחד עומד בנסיון, באותו רגע הרי הוא בבחינת יוסף הצדיק, שכל אחד ואחד יש לו הכח להיות הצדיק כמו יוסף הצדיק, כדמבואר בדברי הגמ', שכל אחד ואחד יהיה נתבע כיוסף, וע"כ כשעומד בנסיון הריהו במדריגת יוסף צדיק.