Parshas Terumah 5785
- Torah Tavlin
- Mar 1
- 2 min read
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ... (כה-ב)
טעם נדבת המשכן
הנה כבר עמדו כל המפרשים על לשון הקרא, מדוע כתיב "ויקחו", הלו"ל "ויתנו", דמי שנותן מתנה לנדבת המשכן, הרי הוא נותן מעצמו, ולשון ויקחו משמע שהוא לשון של כפיה, שכופין אותו ליתן נדבה. וביאר הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל (דרש משה) שהטעם שכתיב "ויקחו" משום שהקב"ה לא רצה שיבנו המשכן אלא מאלו שנודבים מחמת שיודעים שאין הכסף והזהב שלהם אלא של הקב"ה, שלו הכסף והזהב רק שנתן בידו לפקדון, ושיהיה בידו שלא ליתן, ונמצא כשנותן אינו נותן בהקנאה כאדם שנותן מתנה משלו אלא כמניח להגבאים ליקח את דבר שאינו שלו, ונמצא שהוא כלוקחים ממנו בעצמם ולא כנותן להם. והוסיף ר' משה, שמזה יש לכל אדם ללמוד גם בצדקה להחשיב שנותן לצדקה את שאינו שלו שיחשב כלקיחה.
אמנם יש לבאר דברי ר' משה, מדוע הקפיד הקב"ה לקבל נדבת המשכן דוקא ממי שהוא נותן הנדבה עם הכרה זה שהוא כנותן דבר שאינו שלו, ויש כאן "ויקחו"? וצ"ב.
ונראה לבאר הענין בהקדם ביאור התכלית של בנין המשכן. דכתיב (כה, ח): "ועשו לי מקדם ושכנתי בתוכם". הרי, התכלית של בנין המשכן היה כדי שיהיה מקום שראוי להשראת השכינה. והמקום שבו היתה השראת השכינה בתוך המשכן, היה בבית קהק"ש מעל הארון מבין שני הכרובים. כדאיתא במדרש (שה"ש) על הקרא (א, יג): "צרור המר דודי לי בין שדי ילין" ז"ל, "בין שדי ילין - זו השכינה שהיתה נתונה בין שני הכרובים", ע"כ. הנה את כל הדברים שהוצרכו לבניית המשכן, הביאו כלל ישראל בנדבה, כדכת': "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו". והקשה ר' יחזקאל לעוינשטיין (אור יחזקאל דרכי העבודה, עמ' נ"ה) דמדוע הוצרכו כלל לנדבת בנ"י, והלא לה' הארץ ומלואה, ומדוע לא יבנו המשכן בלא תרומתם? ותירץ שהמשכן היה המקום של השראת השכינה, וכדי שיזכו כלל ישראל להשראת השכינה, הכל תלוי במעשי האדם. ונמצא דנדבת המשכן לא היתה רק היכי תמצי שיהיה להם את הדברים שראוי לבנות בהם, אלא דזה גופא גרם להשראת השכינה, דהשראת השכינה תלוי כפי השיעור שפונה להשי"ת, זהו השיעור שזוכה שהשי"ת פונה אליו. וע"י הנדבות כל ישראל פנה להשי"ת, ומחמת כן זכו להשראת השכינה.
וא"כ לפ"ז יש לבאר מדוע נדבת המשכן היו צריכין להיות דוקא במי שנותן עם הכרה זה שהוא נותן מכיר "לה' הארץ ומלאה", וכל מה שיש לנו הוא רק כפקדון בידינו, ומה שאנו נותנין נדבת המשכן, אנו כנותנין דבר שאינו שלנו, שרק עם הכרה זה, שייך הנתינה להיות נתינה שיגרום השראת השכינה. שזהו עיקר הטעם לנתינת המשכן, וע"כ האופן הנתינה צריך להיות דוקא באופן זה.