מגילה ז:
"ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"
The [או"ח תרצ"ד] שו"ע paskens that to fulfill מתנות לאביונים one must give at least 2 מנות to 2 עניים - one to each. The משנ"ב says one may be יוצא this mitzvah with food or money. The ב"ח explains that מתנות לאביונים is a דין in הכשר מצות פורים, not in צדקה. This is why עניים who are usually exempt from giving tzedakah, are also מחוייב to give מתנות לאביונים on Purim. The מ"א brings [של"ה] that the initial minimum of 2 מתנות to 2 עניים, may not be given from מעשר. Anything above the minimum may be given from מעשר.
The ביאור הלכה says that although the "עולם" is נוהג to distribute money before Purim, one must be careful that he gives at least the minimum on Purim day. The [תרצ"ה] מחבר says to fulfill משלוח מנות one must give 2 מנות to 1 person, "וכל המרבה לשלוח לריעים, משובח". The משנ"ב says one is יוצא with one משקה & one מאכל. He quotes [ס"ק יח'] the בנין ציון who klers if one should specifically send משלוח מנות through a שליח - maybe since the Megillah uses the term "ומשלוח", it means בדווקא to use a שליח. The חת"ם סופר [חידושים גיטין כב:] says that the only time a שליח must be a שליח כשר, is if the mitzvah is incumbent on the individual to do the מעשה מצוה & because of the din "שלוחו של אדם כמותו", he chooses to use a שליח. However, in our mitzvah of משלוח מנות, since the mitzvah was originally instituted to be done through a messenger & the main point is that my friend should receive something from me, not that I must be the one to send it, then the messenger can even be a קטן or a goy since we are not using "שלוחו של אדם כמותו".
The [תרצה] רמ"א paskens that if I send משלוח מנות to someone but he doesn’t accept it, I am still יוצא. Some ask according to the רשב"א [שו"ת ס' יח'] who says the reason we don’t make a bracha on giving tzedakah is because the עני might not accept the money [תולה בדעת אחרים] & it will be a ברכה לבטלה, here according to the Rema even if the recipient refuses, I’m still יוצא, so why don’t we make a bracha before giving משלוח מנות? The משנ"ב [תרצ"ד, ס"ק ג'] reminds us that there is no greater simcha than to be משמח לב עניים יתומים ואלמנות & this is דומה לשכינה. Therefore, says the ח"ח, it is best to be מרבה in the mitzvah of מתנות לאביונים than to be מרבה in the seuda & mishloach manos.