ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה וגו' (ב-ה)
בביאור הנס גדול שנעשה בידה של בת פרעה
פרש"י וז"ל, "את אמתה - את שפחתה. ורבותינו דרשו לשון יד. אבל לפי דקדוק לשון הקודש היה לו להנקד אמתה מ"ם דגושה. והם דרשו את אמתה את ידה, שנשתרבבה אמתה אמות הרבה", עכ"ל. וע"ע במש"כ הדעת זקנים מבעלי תוס' וז"ל, "בסוטה פליגי ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר שפחתה וחד אמר אמתה ופריך למ"ד שפחתה הא קאמר שבא גבריאל וחבטן בקרקע ומשני דשייר לה חדא דלאו אורחא דבת מלכא למיקם לחודה ולמד"ר אמתה היה לו לכתוב ידה הא קמ"ל שנשתרבב אמתה עד ששים אמות וכן אתה מוצא בשני רשעים שברת אל תיקרי שברת אלא שרבבת ורמז לדבר כי מן המים משיתהו נ' דמן המים וי' דמשיתהו יתרים הם הרי ששים. וכן בשני רשעים יכול לכתוב שן רשע שברת י' דשני וי"ם דרשעים יתרים הם שעולים בין כלם ששים", עכ"ל. הרי שנעשה נס גדול, שידה של בת פרעה נעשה שישים אמות, ועל ידי נס זה היתה יכולה להציל את משה רבינו!
והנה יש להתעורר מדוע הוצטרך הקב"ה לעשות נס גדול כזה? אם רצונו של הקב"ה היתה שבת פרעה תציל את משה רבינו מתוך היאור, יכולה להיות שמשה רבינו יהיה תוך רשות שידה מגעת, א"כ מדוע הוצטרך שיעשה נס גדול כזה, הרי אין הקדוש ברוך הוא מנהיג העולם בנסים, רק כל הנהגת העולם הוא בדרך הטבע, רק במקום דאיכא צורך לנסים, בהכי הקדוש ברוך הוא עושה נסים, אם כן מה היתה הצורך הכא לנס גדול כזה?
ונראה לענ"ד לומר, דהנה משה רבינו היה מושיען של ישראל, ועל ידו נעשה כל הנסים, וכל המופסים, וכל העשר מכות. א"כ יש מקום לטעות ולומר שחס ושלום היה היכולת ביד משה רבינו לעשות את כל זה בעצמו, וע"ז גופה נעשה נס גדול כזה, להורות, שכל מה שמשה רבינו עתיד לעשות, הכל הוא אך ורק מאת הקב"ה. דהכל מודים כשרואים מעשה נסים, שהוא מעשה ה'. שאפילו החרטומי מצרים, כשלא היה ביכולתם לעשות הכישוף לעשות הכינים אמר, "אצבע אלקים היא". וכבר האריך הרמב"ן (סוף פרשת בא) בענין זה וכתב וז"ל, "ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד כו'" עכ"ל.
וא"כ מובן היטב, דאחר שראו שנס גדול כזה נעשה, ובלא נס גדול כזה לא היה משה רבינו יכול להיות מושיען של ישראל, בודאי אין שום יכולת בידו מצד עצמותו, ובאמת הכל הוא מאת הקב"ה, ורק הכל נעשה על ידי משה רבינו.
Comments