Parshas Shemini 5785
- Torah Tavlin
- 18 hours ago
- 2 min read
אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם ... (יא-ד)
רחמנא ליבא בעי
התורה הק' הורה לנו לאכל רק הבמהמות הכשירות, ולא הבהמות הטמאות. והסימני כשרות לבהמה טהורה, היינו אם יש לה מפרסת פרסה וגם אם מעלה גרה. ואם יש לה רק סימן אחד, כגון החזיר (יא, ז): "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם". ויש להעיר, שאם החזיר אינו כשר מדוע יש לה סימן אחד של טהרה, וכן שאר הבהמות שאמרה הכתוב שיש להם רק סימן אחד של טהרה, הרי אם אינו בהמה כשרה, אינו ראוי שיהיה לה אפילו סימן אחד של טהרה?
ונראה לומר, דהנה מבואר בדברי המפרשים, שטעם איסור אכילת בהמות טמאות היינו משום שהני חיות יש להם מדות רעות, וכשאוכל אותם נוטע בתוך נפשו אותן מדות רעות. וז"ל הספורנו: "ובכן ראה לתקן מזגם שיהיה מוכן לאור באור החיים הנצחיים, וזה בתקון המזונות והתולדה. ואסר את המאכלים המטמאים את הנפש במדות ובמושכלות, כאמרו ונטמתם בם", עכ"ל. וע"ע במש"כ האור החיים (פסוק מ"ג) וז"ל: "צריך לדעת למה חזר עוד לצוות לזה וכו'. וי"ל דבריהם ז"ל, ואולי שבא הכתוב להודיע כי האוכל מהשרצים תעשה נפשו עצמה שרץ, והוא אומרו אל תשקצו את נפשותיכם פ' לא תעשו נפשותיכם שקץ" עכ"ל. הרי מבואר הדברים האוסרים לאכול יש בהם תכונות הנפש לרע, ואם אוכל אותם נוטע בנפשינו הני דברים רעים.
והאריך החובת הלבבות (הקדמה) לבאר שיש ב' חלקים בעבודת ה'. א] חובת האברים, והיינו כל המצות שצריך האדם לעשות בגופו, כגון להניח תפילין, ישיבת סוכה, אכילת מצה, וכדומה. ב] חובת הלבבות, והם כל המצות התלויות בלבו של אדם, כגון: להאמין בה', לאהבו, לירא ממנו, שלא להאמין באלהים אחרים, ולבטוח בו, וכדומה. וכתב כל ספרו לבאר כל עניני חובת הלבבות. וכתב (שם) וז"ל, "וצריך שתדע, כי הכונה והתועלת במצוות הלבבות הם, שיהיו גלויינו וצפונינו שוים ושקולים בעבודת השם, עד שתהיה עדות הלב והלשון והאברים שוה, ויצדיק כל אחד מהם את חבירו ויעיד לו, ולא יחלוק עליו, ולא יסתור דבריו וכו'", עכ"ל ועיי"ש בכל דבריו. ולפי זה אפשר לומר, דזהו הטעם מדוע יש בהמות שיש להם רק סימן אחד של טהרה, ומ"מ הבהמה הוא בהמה טמאה, שאפשר שהני ב' סימנים מורה על ב' חלקי עבודת ה', הסימן של מפריס פרסה מורה על חלקי האברים, שזה נראה לעין, והסימן של מעלה גרה מורה על החובת הלבבות, שזה אינו נראה לעין, רק הוא דבר נסתר. ועל זה בא התורה הקדושה ומלדנו, שאם יש לאדם רק חלק אחד, אינו מספיק, וצריך גם לחלק האחר, חובת הלבבות וגם חובת האיברים.
