עשר תעשר את כל תבואת זרעך ... (יד-כג)
בענין מצות מעשר וחומש
בספר כתר ראש (אות קכג) הובא בשם רבו הגר"א: "שכל השומר מעשר מובטח בכך שלא יבוא לידי היזק כלל, והשומר חומש מובטח שיתעשר, ויושרש בזה מידת הבטחון, והלואי כל ישראל היו שומרים מעשר היה מתקיים הפסוק "אפס כי לא יהיה בך אביון", עכ"ל. הרי, שמי שהוא מקיים מצות צדקה ונותן 'מעשר' מובטח לו שלא יבוא לידי שום היזק כלל! והמקיים 'חומש' מובטח להיות עשיר! דברים נוראים ונפלאים! ומי שרוצה לקנות מדת הבטחון, ולהשריש מדה זו בתוך לבו, יקיים מצות צדקה כראוי, ויהיה מוותר ממונו ליתנו לעני, ואל ידאג כלום, ויבטח בהשי"ת שהוא יפרנסו, ועי"ז בודאי יהיה מן הבוטחים בשמו ית'!
ומצינו מקור לדבריו, שעל ידי קיום מצות צדקה ישריש מדת הבטחון באדם. דהנה איתא בסוטה (מח, ב): "ופסקו אנשי אמנה - אמר רבי יצחק: אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב"ה, דתניא, רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה", ע"כ. ופרש"י (בד"ה שמאמינים בהקדוש ברוך הוא) וז"ל: "לוותר ממונם לנוי הדור מצוה ולצדקה ולהוצאת שבתות וימים טובים", עכ"ל.
ובחידושי הגרי"ז (שם) מובא וז"ל: "ואמר הגרי"ז זצ"ל: דמבואר בזה דמי שאינו מוותר מממונו לצדקה שמא יחסר, אין זה רק חסרון במצות צדקה כי אם חסרון באמונתו בהקב"ה. והוא אשר פירש"י כאן שפסקו אנשי אמנה היינו בני אדם שמאמינים בה' ומוותרים ממונם לצדקה ולא חששו שיחסר להם", עכ"ל. הרי מבואר מדבריו, שמצות צדקה מיוסד על מדת "אמונה ובטחון", ומי שאינו נותן צדקה אין זה אלא משום שאינו מאמין באמונה שלימה שבנתינתו לא יחסר לו כלום. שהוא ית' צונו לקיים מצוה זו, והוא ית' יפרנסנו בכל צרכינו. ואמרו חז"ל (דברים רבה פ"ד אות ה'): "אמר הקב"ה: שמעו לי - שאין אדם שומע לי ומפסיד", ע"כ. הרי שמי שמקיים מצות השי"ת ונותן צדקה, לא יתכן שיפסיד כלום מפרנסתו! והטעם שאחד לא יקיים מצות צדקה, הוא רק משום שחסר במדת הבטחון בהשי"ת.
וכתב החובת הלבבות (שער הבטחון, פרק ז') שמקור למצות הבטחון הוא ממצות צדקה, עיי"ש. וכוונתו כנ"ל, שלא יתכן לקיים מצות צדקה בלי בטחון בהשי"ת, ואילו צונו השי"ת לקיים מצוה זו, ע"כ צונו לבטוח בו, שהוא ית' יפרנסנו בכל צרכינו, ואין לדאוג כלום על מה יאכל למחר, ורק בבטחון כזה שייך לקיים מצות צדקה. ומי שמקיים מצות צדקה עליו אמרה התורה שזוכה לברכה בכל מעשה ידיו. דכתיב (טו, י): "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך". הרי התורה הקדושה מבטיחה לכל מי שמקיים מצות צדקה, שיזכה לברכה "בכל מעשיך"! דברים נוראים!