בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת ... (יד-א)
כל מה דעביד רחמנא לטב עביד
התורה הקדושה נתנו לנו לאו של "לא תתגדדו", והיינו שלא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על המת. ויש להעיר על זה, דקודם כל מצות האמורות בתורה לא הקדים התורה בהקדמה של "בנים אתם לה' אלקיכם", מאי שנא הכא דיש כאן הך הקדמה קודם מצות לא תתגדדו?
וכתב האבן עזרא ליישב את זה וז"ל: "וטעם בנים, אחר שתדעו שאתם בנים לשם והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבן, אל תתגודדו על כל מה שיעשה, כי כל אשר יעשה לטוב הוא. ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו, כן תעשו גם אתם, כי עם קדוש אתה, ואינך כשאר כל הכנענים, על כן לא תעשה כמעשיהם", עכ"ל. הרי הטעם שהתורה הקדושה הקדים "בנים אתם לה" היינו נתינת טעם לאיסור של לא תתגודדו, שאם אחד מכיר שהוא בנו של השי"ת, והוא ית' אבינו שבשמים, הרי הוא יודע שכל מה שעשה שהשי"ת הוא לטובה, ואפילו אם אין אנו יודעים מדוע הוי לטובה, אבל אנו יודעים שכל מה שנעשה הוא מאת אבינו שבשמים שאוהב אותנו, וע"י זה יקבל הכל באהבה רבה, ויסמוך עליו שכל מה שנעשה הכל לטובה.
וזהו חובה על כל אחד ואחד להאמין "דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד", ואפילו אם אינו מכיר מדוע הוי לטובה, אבל מ"מ חייבין אנו להאמין כן. וכן איתא בברכות (ס, ע"ב): "חייב אדם לברך כו'. מאי חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה? ... אמר רבא: לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה. אמר רב אחא משום רבי לוי: מאי קרא חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה, אם חסד אשירה, ואם משפט אשירה ... אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד. כי הא, דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא וכו'", ע"כ.
וכן פסק בשו"ע (בסי' רכ"ב) וז"ל, "חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה בנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם, שהיא שמחה לו", עכ"ל. וכתב המשנה ברורה (שם) וז"ל, "כי באמת כל היסורין בין בגוף ובין בממון הוא הכל כפרה על העונות כדי שלא יצטרך להתיסר לע"ל ששם העונש הוא הרבה יותר גדול", עכ"ל.
וזה כוונת הקרא "בנים אתם לה'", שע"י ידיעה זה שאנו בנים של מקום, יתקבל הכל באהבה רבה. שאנו יודעים שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד. ואפילו אם הדבר נראה כדבר רעה, עדיין אנו מאמינים באמונה שלימה - שגם זו לטובה!