בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת ... (יד-א)
בביאור כלל ישראל נקראו בנים למקום
הנה התורה הקדושה התייחס כלל ישראל להקב"ה בתואר של "בנים". אמנם מצינו במקום אחר שהתורה התייחס לכלל ישראל בתואר של "עבדים" כדכתיב (ויקרא כה, נה): "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם". וכבר אמרו חז"ל (בכמה מקומות) דכשישראל עושין רוצנו של מקום נקראו "בנים", אבל כשאין ישראל עושין רצונו של מקום נקראו "עבדים".
ויש לבאר הענין על פי דברי הגר"א (אמונה והשגחה סי' ז') שכתב וז"ל, "והנה הנהגת המלך יתחלק לשלשה חלקים בכלל. א] הנהגת המלך עם בנו יחידו שנפשו קשורה בנפשו, ומשגיח עליו תמיד בעינא פקיחא, בלא שום אמצעי כלל. ב] הנהגתו עם לגיון המיוחד לו, אשר הערו נפשם כמה פעמים למות על כבוד מלכותו. והנה גם עליהם משגיח המלך בעינא פקיחא, אלא לא על ידי עצמו, רק על ידי משרתיו העומדים בהיכלו. ג] הנהגתו עם שאר העם יהיה על ידי הרבה אמצעים, שרי אלפים, שרי מאות כו'. כן בדמיון זה יתחלק הנהגתו יתברך את העולם לשלש מדרגות, למראה עינינו ... וכמו שכתוב (הגדה של פסח): "אני ולא מלאך", והיה כהנהגת האב את בנו, כמו שכתוב (שמות ד, כב-כג): "בני בכרי ישראל כו'", "הנני הרג את בנך בכרך", וזכו לזה מפני תקף האמונה .... ויותר מזה נתגלה השגחתו בים, וכן כל הנהגתם היה שלא כדרך הטבע, במן, ובאר, ועמוד ענן, ובמלבושיהם, והיה זה לעמת תקף אמונתם בלכתם אחריו בארץ לא זרועה (ירמיהו ב, ב)", עכ"ל.
הרי מבואר מדברי הגר"א, שהבחירה ביד כל אחד ואחד לבחור, באיזה אופן יזכה להשגחת השי"ת. שהרי כמו הנהגת המלך שהוא משגיח על כל עמו, אבל אותו השגחה אינו דומה כלל ועיקר להשגחתו על משרתיו, ולגיונו. ואותו השגחה אינו דומה כלל להשגחתו על בנו יחידו. שהרי בנו של המלך זוכה לכמה וכמה דברים יותר מכל שאר העם, וגם מכל עבדי המלך, שהרי היחס שיש עם אביו הוא יותר קרוב משאר כל אדם, ומחמת אותו יחס הרי הוא זוכה לדברים עד אין סוף.
וכמו כן כל אחד יכול לזכה להך יחס עם הקב"ה. וכל זה תלוי בהדרגה של האמונה בהשי"ת. שכל מה שזכו כלל ישראל להשגחה באופן נורא, לקריעת ים סוף, להמן, והבאר, והעמוד הענן וכו', כל זה היה אך ורק משום שהיה להם אמונה בהשי"ת, ועי"ז היה להם היחס כמו שהיו בנים של השי"ת. משא"כ מי שחו"ש אין לו אמונה בהשי"ת הרי הוא לא יזכה להשגחה באופן זה, שהרי אינו "בן" של הקב"ה, רק הוא בבחינת "עבד". והגם שהמלך משגיח על עבדים, מ"מ אינו זוכה להשגחה באופן שהוא בן יחידו של המלך.