Parshas Pekudei (HaChodesh) 5785
- Torah Tavlin
- Mar 27
- 2 min read
החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה (פרשת החודש)
בביאור טעם קריאת פרשת החודש
פסק המחבר (סי' תרפ"ה): "בשבת חמישי, שהוא כ"ט באדר, מוציאין ב' ספרים: בא' קורא פרשת השבוע, ובשני: החדש הזה לכם, ומפטיר: בראשון באחד לחדש", ע"כ. והמשנה ברורה מבאר הטעם וז"ל: "הרביעית פרשת החודש בשבת הסמוך לר"ח ניסן כדי לקדש חודש ניסן דכת' בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים אבל אין זה עיקר הקידוש כי עיקר הקידוש הוא בעת ראית הלבנה שמקדשין אותו הב"ד ואין הקריאה הזאת אלא מדרבנן", ע"כ. הרי הענין בקריאת פרשת החודש הוא ענין של קידוש החודש. וכעין זה בדברי הכלבו (סי' מ"ו) שכתב: "ולמה קורין פרשת החדש ברביעית מפני ראש חדש ניסן שענינו של יום הוא", עכ"ל. הרי התכלית בקריאת פרשת החודש הוא כדי לקרא פרשת החודש שהוא הענין של ראש חודש ניסן. ויש להעיר, מדוע לא קוראין פרשת החודש קודם שאר החדשים של השנה, שהאם הענין הוא מפני קידוש החודש כל חודש ג"כ צריך קידוש. וע"כ מבואר מזה שזהו ענין דוקא לחודש ניסן וצ"ב.
ונראה לבאר בעזהי"ת הענין, בהקדם ביאר הענין של ראש חודש. דהנה איתא בגמ' סנהדרין (מב, א): "וא"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא: החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו", ע"כ. הרי מי שמברך על החודש בזמנו, הרי זה נחשב כאילו שהוא מקבל פני השכינה! דבר נורא! וצ"ב, מה הגודל הענין בברכה זו שחשובה עד מאוד, ונחשב כאילו מקבל פני השכינה? וכתב רבינו בחיי (שמות יב, ג): "וידוע כי כשיראה האדם הלבנה בחדושה ומברך עליה הנה הוא מעיד על חדוש העולם שהוא עיקר האמונה ומודה על אלהותו של יוצר בראשית שחדש העולם כשם שמחדש הלבנה בכל וחדש וחדש", עכ"ל. הרי מי שמברך על חידוש הלבנה, הרי הוא מודה ומשבח הקב"ה על חידוש העולם, שהגם שחידוש הלבנה הוא דרך הטבע, שבכל חודש הלבנה מתחדשת, אם מברך ומשבח הקב"ה ע"זה הרי הוא בא לידי אמונה בבריאת העולם, ומטעם זה הרי הוא מקבל פני השכינה.
ולפ"ז נראה שיש לבאר מדוע אנו קורין פרשת החודש דוקא קודם חודש ניסן. שבמשך כל החודש ניסן אנו מודים להשי"ת על הניסים גלוים שעשה לאבותינו, על העשר מכות, על שהוציאם ביד חזקה, על קריאת ים סוף וכו'. ויכול האדם לטעות ולומר שהקב"ה מנהיג רק הנסים גלוים אבל הדרך הטבע, חו"ש אינו הנהגתו, הוא רק מקרה בעלמא, כך היא דרכו של עולם, עולם כמנהגו נוהג. ועל זה, דוקא קודם חודש ניסן אנו קוראין פרשת החדש כדי לקדש החודש, ולבא לידי אמונה שלימה, שהקב"ה מנהיג גם את כל הטבע.