Parshas Ki Sisa (Shushan Purim) 5785
- Torah Tavlin
- Mar 13
- 2 min read
תשועתם היית לנצח ... (שושנת יעקב)
לימוד נפלא מפורים
קודם פורים ביום י"ג אדר יש לנו תענית של "תענית אסתר". וכתב המשנה ברורה (תרפ"ו, ב') לבאר מדוע מתענים ביום זה וז"ל: "מתענין בי"ג באדר, כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם, והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ה' להנקם מאויביהם, ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין, שכן ארז"ל שמשה רבינו ע"ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה, וא"כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום, ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר. ונקרא "תענית אסתר" כדי לזכור שהש"י רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם", עכ"ל. תענית זו איננה כשאר תעניות ציבור. עיקרה של התענית הוא כדי להזכיר שהשי"ת שומע לתפילת כאו"א. וכמו שכלל ישראל בקשו רחמים שיעזרם השי"ת לנצח במלחמה, וענה השי"ת לתפילתם, כמו כן יענה לתפילתינו כשאנו קוראים לו ית'. וכיון שכן, להלכה יש בתענית זו כמה קולות יותר משאר תעניות.
תענית אסתר היא תענית של שמחה, כלשון הכל בו (סי' ס"ב): "והוא תענית של שמחה". והיינו, שכשיזכור שתכליתה של התענית הוא להורות שהשי"ת שומע לתפילתנו, באים לידי שמחה! אין שמחה גדולה מזו, לידע שכשמתפלל, השי"ת מבטיח לשמוע תפילתו. וזהו עיקר התכלית של פורים, שכתב הרמב"ם (הקדמה ליד החזקה, סוף מנין המצוות הקצר) על מצות קריאת המגילה וז"ל: "וצוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה, ותשועות שעשה לנו והיה קרוב לשועינו, כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה: כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו", עכ"ל. הרי מבואר בדברי הרמב"ם שעיקר התכלית בקריאת המגילה הוא שכל אחד ואחד מהדורות הבאים יבוא לידי ההכרה, שמה שכתוב בתורה "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו", הוא אמת! שע"י תפילתנו, השי"ת הבטיחנו שישמע לנו, ומובטחים אנו שנזכה לישועות!
וזו הכוונה בזה שאומרים "תשועתם היית לנצח", שהישועה של פורים קיימת לנצח. וביאר הסבא מקלם (חכמה ומוסר אות קמ"ג): "היום בושתי כי לא ידעתי דברי אשר דברתי זה כמה, והיום הבנתי "תשועתם היית לנצח" פי', "תשועתם" אז לא היה רק לדורם אבל "לנצח", ומבאר אח"כ למה, כי הבינו מזה "ותקותם בכל דור ודור" פי', דורות הבאים יראו כי אין לאדם רק לקוות ולהתפלל אליך, כי מי שראה עת צרה ליעקב בעת שנלקחה הדסה הצדקת להערל הטמא אחשורוש, מי פלל אז שזה לתשועת כלל ישראל בעוד שש שנים, כי נלקחה בשנת שבע ופור המן היה בשנת י"ג, וזאת "להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו כו'", פירוש "כל" אף יחידים".