והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ... (ז-יב)
הוי זהיר במצווה קלה כחמורה
פרש"י: אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, אזי 'ושמר ה' אלקיך לך את־הברית ואת־החסד אשר נשבע לאבתיך'. בדרך רמז ניתן לומר, כי התורה באה לאלפינו בינה לדעת את הדרך נלך בה, ללמדנו כיצד נקיים את הפרטים הקטנים ודקדוקי המצוות, המכונים 'מצוות שאדם דש בעקביו', היינו - אלו המצוות אשר אינם באים רק מפעם לפעם ומתקופה לתקופה, אלא אדם רגיל בהם בקביעות יום יום - שעה שעה, שעל כן נוטים בני אדם לזלזל בהם וח"ו לא מקלות ראש או זילות בערכם, אלא מתוך הרגילות בעשייתן אשר גורם לזלזל בהם, כאדם הדורך על חפץ בתמידות - הרי שוב אינו מכבדו כראוי. ע"כ בא הכתוב לומר, כי לאחר שיתחזק האדם במצוות אלו דווקא, ושוב לא יעשם כמצוות אנשים מלומדה, אלא ישתדל בעשייתם בשלימות האופנים ובתכלית המעשה הנרצה והכוונה הנכונה, אז יגרום לשמחה רבה בפמליא של מעלה, ואף האדם עצמו יזכה לשמחה של מצוה בכך שמקיים את התורה בשלימות.
וזהו הנרמז: 'והיה', כידוע והיה הוא לשון שמחה, אימתי תהיה שמחה שלימה, בזמן אשר 'עקב', אלו המצוות שאדם דש בעקביו, 'תשמעון', אם תשמעון ותעשו אותם כדבעי, אזי יזכו לשמחה של מצוה, ולא זו בלבד אלא אף אם תהיו לקויים בזה אך תחזקו את ידיכם לתשובה, אף אז יוטב לכם, כמרומז 'עקב תשמעון', כלומר אם בעקב ובסוף תעשו תשובה ותשובו מדרך הרע, תזכו לכל הברכות. כי כך הוא מנהגם של יראי ה' - להיזהר ולהישמר בקיום מצוות הקלות כבחמורות, מדקדקים היטיב בעשיית כל מצוה כיצד תהיה כהוגן וכיצד תתקיים באופן שתעשה נחת רוח לבורא כל עולמים, ובפרט בעניינים אשר בני אדם מזלזלין בהם, כפי אשר על הפסוק 'כרם זלות לבני אדם', נדרש: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן. אף בשעה שמברכים ברכת המצוות או ברכת השבח והנהנין, הרי הם מדקדקים לברכה מתוך הכתב כראוי, ובוודאי כמה שמקפידים ונזהרים לברך את ברכת המזון באותיותיה ובכוונה מעליא מתוך הסידור, כן גם מקריאת שמע שעל המיטה עושים עבודה שלימה, ואין מדלגים אותו דילוג אחר דילוג בהבלעת התיבות, וזאת למרות שגם הם יודעים את תוכנם היטב בעל פה הרי נזהרים בהן בתכלית השלימות, כפי אשר עולה תמיד נגד עיני - דמותו של אבי מורי ממעמקי מרומי שנותיו, כשהוא מקפיד לקרוא ולברך מתוך הסידור כמונה מעות ואבני חן.
אכן בקיום אלו הדברים מתחדד לעין כל את חביבותם למצוות ואל הבורא המצווה אותם, ו"כ אינם מחפשים לצאת י"ח בכדי להיפטר מחובת המצווה, אדרבה מחפשים להוסיף עליהם ככל שידם משגת, וההיפך הוא במי שמזלזל במצוות אלו נענש על כך, כדאיתא בגמרא (עבודה זרה יח.) מאי דכתיב: עוון עקבי יסובני? אלו עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה, הרי הן מסובין לו ליום הדין, וכפי אשר צווח הנביא ישעיהו שסיבת העונשים הבאים על האדם הוא בעבור 'ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה', כלומר כי המצוות נעשים כבדרך אגב וברפיון ידיים, בלא מחשבת המח ואימוץ הלב, לפיכך השגחת הבורא אליהם הוא בהסתר פנים.
ברם מידה טובה מרובה הימנה, ואכן אם שומרים כראוי על המצוות הנראים כקלות, זוכים לכל הברכות האמורות בתורה כדמסיים ואזיל: 'ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך, ואהבך וברכך והרבך, וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך, על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך'.
Comentários