top of page

Parshas Eikev 5781

כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם. לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל מצרים ... (ז, יז-יח)


האופן לקנות מדת הבטחון בהשי"ת


    התורה הקדושה מייסד כאן יסוד גדול, שהאופן שלא תירא משום דבר, היינו ע"י זכירת כל מה שעשה השי"ת לפרעה ולכל מצרים. ולבאר הענין קצת, נקדים דברי הבעל הטורים שכתב וז"ל, "זכר תזכר - חסר וי"ו, לומר שתזכור מה שעשה לשש מאות רכב בחור", עכ"ל. כלומר, כשמכיר גודל יכולתו של השי"ת, שהוא ית' "כל יכול", ואין שום דבר נמנע מיכולתו מלעשות, ויכול לפעול דברים אפילו דברים שהם למעלה מדרך הטבע. וגם שהוא ית' 'אוהב עמו ישראל' ותמיד רוצה להציל כלל ישראל מאיביהם, - א"כ אפילו אם נראה "רבים הגוים האלה" - ויעלה על דעתך מחשבה זה, "איכה אוכל להורישם". אם יזכור מה שעשה השי"ת לפרעה במצרים, והוא יתברך אינו מוגבל כלל לעניני הטבע, ובודאי לא יהיה ירא כלל מהם. וזהו האופן להקנות מדת הבטחון בהשי"ת. שאם יהיה בוטח בה', לא יהיה ירא כלל משום דבר בעולם.

וכבר האריך רבינו יונה (ברכות ב, ע"ב מדפי הרי"ף) לבאר הטעם שהסומך גאולה לתפילה הרי הוא בן עולם הבא וז"ל: "י"ל וכי מפני שסומך גאולה לתפלה יש לו שכר כל כך שיהיה בן עוה"ב ... ועוד אמר מורי נר"ו טעם אחר מפני שכשמזכיר גאולת מצרים ומתפלל, מיד הוא מראה שבוטח בה' בתפלה כיון שמבקש ממנו צרכיו, שמי שאינו בוטח בו לא יבקש ממנו כלום. וכן נראה באלה שמות רבה בפרשת בא אל פרעה שאומר לשם שכשראו ישראל הנסים והנפלאות שהיה עושה עמהם הבורא שלא כטבעו של עולם בטחו בו ועל זה נאמר (שמות יד, לא): "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' וגו'". וכיון שמזכיר עכשיו אותה הגאולה שבטחו אבותינו בה' והצילם ומתפלל מיד, נמצא שגם הוא בוטח בו שיענה אותו, כמו שענה לישראל בעבור שבטחו בו, ומפני זה מזכיר אותה הגאולה ומתפלל מיד, והבטחון הוא עיקר היראה והאמונה, ולפיכך זוכה בסיבתו לחיי עולם הבא", עכ"ל. הרי להדיא בדבריו יסוד זה, שאם א' מתבונן ביציאת מצרים, כל מה שעשה שהשי"ת לפרעה ולכל מצרים, ומכיר גודל יכולתו של השי"ת, שיוכל לפעול דברים שהם למעלה מדרך הטבע. וגם שהשי"ת "אוהב עמו ישראל", והוא ית' רוצה להצילם מיד אויביהם, בודאי יבטח בלב שלם בהשי"ת. ולא יהיה ירא משום דבר בהעולם כלל. ומי שבוטח בהשי"ת, הרי הוא בן עולם הבא!

וזהו הטעם שבכל יום, מצוה על כל אחד ואחד לזכור יציאת מצרים בכל יום בבקר ובערב. שצריך כל אחד ואחד לחזק עצמו במדת אמונה ובטחון בהשי"ת. שמדת בטחון צריך חיזק תמיד. ועי"ז יזכה להיות בן עולם הבא.

 

Comments


bottom of page