ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה .... (ח-יז)
בענין אמונה בעסק הפרנסה
הנה החובת הלבבות (שער הבטחון פ"ג) האריך לבאר דאחד מן הטעמים שאדם חייב לעסק לצורך פרנסתו, הוא לנסתו בעסק בהשתדלות. ובכלל הנסיון של עסק בהשתדלות לצורך פרנסה, להאמין שהגם שבדרך הטבע כל מה שעוסק בו, עולה לו מכח הסיבות אשר עוסק בהן, מ"מ חייב כ"א להאמין באמונה שלימה, שכל מה שעולה לו הוא כולו בהשגחת הקב"ה, ואינו מכח דרכי הטבע, ואינו משום "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", רק על כל דבר יש גבול מסויים אשר כבר נגזר מאת הבורא ית'. ואפילו על כל מחשבה שחשב בעסק הפרנסה, כולו הוא מגזירת השי"ת, ואינו בכלל משום שהוא בכח לעשות כלום, כדאיתא בתרגם על הפסוק (יח) "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל", "ותהוון דכירין ית ה' אלהכון ארום הוא דיהב לכון מלכא למקני ניכסין", עכ"ל. הרי שגם על העצות בעסק הפרנסה הוא ג"כ מאת השי"ת.
וכתב עוד (שם פ"ד): "וכמו שאמרנו בחיים ובמות, כן נאמר בחיוב תביעת סבות הבריאות והמזון והמלבוש והדירה, והמדות הטובות, ולהרחיק שכנגדם, עם ברור אמונתו כי הסבות אין מועילות אותו בזה כלום, אלא בגזרת הבורא ית'", עכ"ל. ר"ל, הגם דאיכא דאיכא חובה לעסק בהשתדלות, מ"מ אין שום כח לעצם ההשתדלות, רק כל מה שמגיע לו, הוא רק בגזירת הבורא. וא"א בשום אופן לשנות גזירת השי"ת [ברבוי השתדלות, רק ע"י זכותים, כגון ע"י בטחון, תפילה ותשובה ומעש"ט]. ומ"מ הגם שכל דבר נגזר מאת הבורא ית', מ"מ הגזירה דוקא אם יעשה האדם ההשתדלות המוטלת עליו לעשות. ואין לומר, דאילו כבר נגזר מאת הבורא אמאי יעסק בסיבות להשיג פרנסתו, דהא הוא רצון של השי"ת ואם לא יעסק בהשתדלות, לא ישיג פרנסתו.
ומי שמאמין באמונה בהשגחת השי"ת הרי הוא "בן עולם הבא", דאיתא בברכות (ד, ע"ב): כל האומר פותח את ידיך ג' פעמים ביום הרי זה בן עולם הבא, ע"כ. ודברי הגמ' תמוהים מאוד, דמי שאומר "פותח את ידיך" ג"פ בכל יום מצד זה הוא בן עולם הבא, מהו מעלה המיוחדת באמירת "פותח את ידיך"?
וביאר ר' יחזקאל לעוינשטיין זצ"ל (אור יחזקאל אמונה עמ' ק"ג) וז"ל, "ונראה ביאור הדברים שכל האומר פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, דהיינו שאומר ומכיון יסוד זה של אמונה בהשגחתו יתברך, שהקב"ה הוא המשביע לכל חי, וזן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים. ממילא זוכה להיות בן העולם הבא, כי עוה"ב ניתן לאדם המאמין בהשגחתו הפרטית, ולפי"ז כמה פשוט שאין כוונת דברי חז"ל לאומר ג' פעמים ביום ללא כוונה ותומת לב, כי ללא כוונה והבנה אין משתנה לבו ומחשבתו ונשאר במחשבות המינות והאפיקורסות", עכ"ל.
Comments