כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדונים, הא-ל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד (י-יז)
ביאור כוונת הקרא
כתב רש"י, "ואדוני האדונים, שלא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו (ומוכרחים לפרש כך שהוא אדוני האדונים, דאם נפרש כפשוטו יש להקשות על דברי הכתוב דהוה ליה למימר רק 'כי ה' אלוקיכם הוא אלוקי האלוקים' וממילא היינו יודעים מק"ו כי הוא גם 'אדוני האדונים' [שפתי חכמים אות ק']). לא ישא פנים, אם תפרקו עולו (לוותר לכם על העונש המגיע אליכם). ולא יקח שוחד, שאינך יכול לפייסו בממון" (לוותר לכם על העונש המגיע אליכם, [וכתב ב'דברי דוד' להט"ז, "רבים מקשים, איזה 'פיוס בממון' שייך אצל ה' שהארץ ומלואו שלו הוא, ויש מתרצים, דקאי על 'ממון של מצוה' שיוציא האדם אחר שחטא, או, שב'ממון החטא' עצמו שעשה כגון 'גניבה' או 'גזילה' ירצה לעשות צדקה, זה אין השי"ת מקבל כלל כדי שתהיה לו כפרה בזה עבור החטא שעשה, אלא ש'אין מצוה מכבה עבירה', והקב"ה ישלם על כל אחת מהן בפני עצמה, על מצוה בפני עצמה, ועל עבירה בפני עצמה"]).
ואילו ב'רבינו בחיי' הסביר, "כי ה' אלוקיכם הוא אלוקי האלוהים, אלו המלאכים. ואדוני האדונים, אלו הגלגלים שהם אדונים לכל גשם (כל צבא השמים אשר להם ממשלה בשפלים, אולם ב'אוה"ח הק' כתב, ש"הם שליטי עולם התחתון, ועל דרך אומרו 'דיבר האיש אדוני הארץ וגו', והוצרך הכתוב לפרט אדנות התחתונים, כדי להודיע שהאדונים של מטה אין בידם הבחירה לעשות כחפצם ורצונם, אלא שה' אדון עליהם להטותם לאשר יחפוץ, והוא מאמר שלמה 'לב מלך ביד ה'" [וכן פירש רבי יוסף בכור שור, "ואדוני האדונים, ואדון על כל המלכים שבארץ"]). הא-ל, שהוא בורא העולם, הגדול, בחסד, הגיבור, בדין, והנורא, ברחמים, ואלו הן כלל מידות העליונות הנקראות 'אבות', שעליהן אמרו ז"ל ש'האבות הן הן המרכבה', וכבר הזכרתי בפרשת כי תשא (שמות לד-ו' ד"ה ועוד) כי משה רבינו עליו השלום כלל בשלושה שבחים אלו את שלוש עשרה המידות שנאמרו לו בסיני.
אשר לא ישא פנים, לצדיק הגמור לרוב צדקותיו, שלא יענישנו אפילו על עבירה קלה, (אולם ברמב"ן שם ט"ז פירש "אשר לא ישא פנים, לאחד מן האלוהים והאדונים כדי להגן על עובדיהם"), ולא יקח שוחד, עבירה בשביל מצוה, שלא יאמר הרי שעשה אלף מצוות ועבירה אחת אחסר לו מצוה אחת מפני העבירה שעשה, וילך המצוה כנגד העבירה, אלא שמענישו על אותה עבירה יחידית, ונותן לו שכר על ריבוי המצוות כולן", (וכן כתב הרמב"ן שם, 'ולא יקח שוחד', מיד אדם, שאפילו חסיד גמור שיעבור עבירה לא יקח ממנו מצוה ממצוותיו בשוחד כדי לכפר לו, אלא יענישהו על חטאיו, ויגמול לו ככל טובותיו").