כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם וגו' (ח-א)
איתא ב'מדרש תנחומא' (ז'), "למען תחיון, לאחרים (ש'תחיון', התיו בשבא והחית בפתח, ור"ל שגם אחרים יחיו בזכותכם), למען תחיון, לעולם הבא (ב'תחיית המתים'), ורביתם, בבנים (כמ"ש 'פרו ורבו וגו'), ורביתם, בבהמה (כמ"ש בפרשה 'ובקרך וצאנך ירביון'), ורביתם, בכסף וזהב (כמ"ש שם 'וכסף וזהב ירבה לך'), ורביתם, בנכסים (כמ"ש שם 'וכל אשר לך ירבה), ד"א, שמדבר במשיח שיבוא בעגלא, ורביתם, בקומה, רבי יהודה אומר, עתיד כאו"א מישראל להיות גבוה מאה אמה, שנא' 'בנותינו...תבנית היכל', כמה היה תבנית, גובה ההיכל (של בית השני) מאה אמה (ע' מידות ד' ו', 'וההיכל...על רום מאה' אמה), רבי שמעון בן יוחאי אומר, מאתיים אמה, שנאמר 'ואולך אתכם קוממיות" (בשתי קומות של אדם הראשון שמיעטו ה' והעמידו על מאה אמה).
ואילו ברמב"ן פירש, "וטעם 'כל המצוה' לומר, שאף על פי שהזהרתי אתכם במשפטים, גם כל המצוות תשמרון לעשות, כי בעשיית כולן תחיון ורביתם, בפרי בטן ופרי בהמה ופרי האדמה, ככל הנזכר למעלה" (בריש הפרשה, 'והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. ואהבך וברכך והרבך, וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרות צאנך, על האדמה אשר נשבע [אודותיה] לאבותיך לתת לך. ברוך תהיה מכל העמים, לא יהיה בך עקר ועקרה, ובבהמתך').
ועד"ז הסביר ה'ספורנו', "כל המצוות וכו', הנה המכוון אצל ההמון הוא השגת הצלחות זמניות הנכללות בשלושה מינים, והם אורך ימים והבנים והממון, והנה בקיום המצוות תשיגו את כולם, ולפיכך 'כל המצוה אשר אנוכי מצוך היום תשמרון לעשות, למען תחיון, כי אמנם הא-ל יתברך כשציווה על קיומן, כיוון שעל ידי קיום מצוותיו תשיגו אורך ימים אפילו בחיי שעה, ורביתם, שתשיגו ריבוי הבנים, ובאתם וירשתם את הארץ וגו', שתשיגו עושר וכבוד בירושת הארץ".
וב'תולדות יצחק' כתב, "יאמר, שאם 'כל המצוות אשר אנוכי מצוך היום תשמרון לעשות', יהיה לכם שכר שונה מההוא שעל קיום המשפטים לבדם, שבשכר קיום המשפטים לבדם יתן לך דגן תירוש ויצהר ובריאות, אבל בשכר קיום כל המצוות 'וירשתם את הארץ וגו', כיון שעיקר קיום המצוות הוא בארץ, וכן, שאחר שיירשו את הארץ תהיה קיימת בידם בשכר קיום המצוות".
וב'אוה"ח הק' ביאר, "עוד יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו (מועד קטן כח.) 'בני חיי ומזוני, לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא', ובא מאמר משה כאן להם בדבר חידוש, שאם ישראל יתעצמו לשמור ולעשות את כל המצות בכללות, יובטחו משלשתם יחד, והוא אומרו 'כל המצוה, למען תחיון, הרי חיים, ורביתם, הרי בנים, ובאתם וירשתם את הארץ וגו', הרי מזוני ארץ ומלואה ובתים מלאים כל טוב.
Comments