ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם....וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (יא-יח-כ)
הצלה מן החטא מכוח עסק התורה ו'תפילין בראשו ובזרועו' ו'מזוזה בפתחו'
ביאר רש"י כוונת 'השמרו לכם וגו', "השמרו לכם - כיון שתהיו אוכלים ושבעים, השמרו לכם שלא תבעטו בה', שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה, שנאמר (לעיל בפרשה, פרק ח', פסוקים י"ב-י"ד) 'פן תאכל ושבעת וגו', ובקרך וצאנך ירביון וגו', מה הוא אומר אחריו 'ורם לבבך ושכחת וגו'. וסרתם - לפרוש מן התורה, ומתוך כך 'ועבדתם אלוהים אחרים', שכיון שאדם פורש מן התורה, הולך ונדבק בעבודת כוכבים, (ובמיוחד כאשר 'יפתה לבבכם' מכוח 'שתהיו אוכלים ושבעים', וכנתבאר), וכן דוד אומר 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד וגו', ומי אמר לו כך, אלא כיון שאני מגורש מלעסוק בתורה, הריני קרוב לעבוד עבודת כוכבים".
ולפ"ז, מבא' הגמ' (קידושין ל:) את כוונת המשך הכתוב "ושמתם את דברי אלה על לבבכם וגו', "ת"ר 'ושמתם - סם (רפואה) תם' (שלם שאינו חסר שום הצלה [רש"י]), נמשלה תורה כסם חיים, משל לאדם שהיכה את בנו מכה גדולה, והניח לו רטייה על מכתו, ואמר לו: בני, כל זמן שרטייה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך (כל מה שדעתך נוחה הימנו, ואפילו דבש וכל מיני מתיקה שקשים למכה [שם]) ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי (-צמחים), כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל, בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר 'הלא אם תיטיב (תתעסק בתורה הנקראת 'טוב', וכנאמר 'כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו') שאת' (תתנשא על יצרך) וכו'".
והיינו, שרק כאשר 'וסרתם - מן עסק התורה', יש לחשוש מ'יפתה לבבכם...ועבדתם אלוהים אחרים וגו', אולם כאשר 'ושמתם את דברי אלה על לבבכם וגו', אין לחשוש מזה, כיון, שאף ש'בראתי יצר הרע המפתה אתכם', גם 'בראתי לו תורה תבלין' (ע' ב'העמק דבר' [דברים י"א י"ח], שביאר עד"ז).
ולפ"ז גם יש לבאר כוונת המשך הכתוב 'וקשרתם לאות על ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם...וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך', ע"פ דברי הגמרא (מנחות מ"ג:), "רבי אליעזר בן יעקב אומר, כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וכו' ומזוזה בפתחו, הכול בחיזוק שלא יחטא (מכל וכל עומד בחזקה שלא יחטא [רש"י]), שנאמר 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו (העסוקים במצוותיו אלו) ויחלצם' (מן החטא), והיינו, שכאשר 'וקשרתם אותם לאות על ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם (ויש לכם 'תפילין בראשו ובזרועו')...וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך' (ויש לכם 'מזוזה בפתחו'), אין לכם לחשוש מ'יפתה לבבכם וגו' ועבדתם אלוהים אחרים וגו', כיון שעל זה נאמר 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם' (ע' ב'חידושי רבי יוסף נחמיה על התורה' פרשת עקב ד"ה למען ירבו וכו', שביאר כך).