ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו (י-יב)
מאה ברכות חיובה וכוחה
הנה ממקרא זה למדו חז"ל אסמכתא לתקנת דוד המלך לומר מאה ברכות בכל יום, כדאיתא בגמרא (מנחות מג:) תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, ופירש רש"י מה ה' אלהיך וגו' - קרי ביה מאה. ומייסד תקנה זו הוא דוד המלך, כיון שבזמןו היו מתים ק' אנשים בכל יום לכך עמד ותיקן שיאמרו מאה ברכות כדי לעצור המגפה, כדאיתא במדרש (תנחומא קרח סי' יב) וז"ל: הוקם 'על' בגימטריא ק' כנגד ק' ברכות שבכל יום היו מתים מישראל ק' אנשים בא דוד ותקנן לק' ברכות ... וכיון שתקנום נעצרה המגפה, עכ"ל. וכעין זה הובא בטור אורח חיים (סי' מו) שמחמת המגפה נתקנה תקנה זו, כי חקר דוד והבין הסיבה ברוח הקודש, ותיקן להם לישראל מאה ברכות בכל יום.
ודבר נורא כתב הב"ח בסימן מ"ו, שהגזירה של מיתת מאה אנשים בכל יום לא היתה לשעה בלבד, אלא היא נמשכת עד היום הזה, ורק בזכות המאה ברכות שאנו אומרים ניצולים אנו מגזירה זו. ולכך נפסק דבר זה להלכה בשו"ע או"ח (מו, ג) שחייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות. ומן הראוי להתבונן בטעם הדבר שתיקן להם דוד ענין המאה ברכות דוקא, הרי כפי המוזכר בטור השיג דוד ברוח הקודש בסיבת המגיפה, והיה עליו לתקן את זה הדבר ותו לא מידי, ועל מה תיקן ענין הברכות דוקא.
ובדרך אפשר יש לומר, כי דוד המלך הגם שידע את סיבת המגפה, הבין כי אין הסיבה אלא אמצעי להחרון אף, וזה הוא הגורם להביא את המגפה, והבין דוד כי אף אם יגלה את סיבת המגפה כדי לתקנה מכל מקום לא יהיה בזה תקנה לדורות, כי היצר השוקד על שמריו לא ינוח עד אשר ימציא איזה פירצה חדשה אשר על ידה יגרום שוב חרון אף, ושוב יביא על ידי זה הפורעניות, וכדברי הב"ח שגזירה זו עדיין בתוקפה, ובודאי שזה בעוון הדור, ולכן הבין דוד כי עליו לחפש איזה דבר שיהיה בכוחה לעכב תמיד בעד המקטרג מלהפיק את זממו ח"ו.
ולכן ביקש דוד לתקן את ענין המאה ברכות בידעו שעל ידה נוכל לעמוד תמיד נגד היצר המקטרג, כי היצר בקטרוגיו גורם חרון אף וממילא מתרחק הקב"ה מישראל ונעשה הסתר פנים ומזה נמשכים כל הצרות ר"ל, ואילו המאה ברכות הן הגורמים את ההיפך, כי דרכם מתקרבים ישראל לבוראם, כי בכל ברכה פונה האדם בדבור ישיר אל השי"ת, ומדבר אליו בלשון נוכח "ברוך אתה" ,ועי"ז מרגיש האדם בקרבת אלקים, וממילא מתבונן יותר במעשיו, שיהיו רצויים לפני המקום, ונמצא שהמאה ברכות מצד עצמם מקרבים את האדם לבוראו, ומלבד זה מונעים ממנו את הדברים המרחיקים אותו מבוראו, וממילא מתבטלים כל הסיבות הגורמים חרון אף והסתר פנים ח"ו.
ונמצא שזוהי עצה יעוצה לכל הזמנים כיצד להסיר את המגפה מעל העם, כי אף אם ח"ו כן יצליח היצר לקטרג על ישראל, ולגרום בפועל חרון אף, מכל מקום נוכל אחר כך לפייס את בוראינו, ושוב נזכה להתקרב אליו על ידם, וממילא יתבטל החרון אף, ויקויים בנו מאמר הכתוב (דברים ד, ד): ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.
Kommentarer