ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצות ה' ואת חקותיו אשר אנוכי מצוך היום לטוב לך וגו' (י-יב,יג)
ביישוב קושיית הגמרא 'אטו יראה מילתא זוטרתא היא'
יש להבין, מה כוונת המילים 'ועתה' ו'מעמך'?
וביאר ה'צרור המור', בהקדם יישוב קושיית הגמרא (ברכות ל"ג:) על הכתוב, "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה וגו'-אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא", ויישב ה'צרור המור', "ולפי הפשט יאמר, 'מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו', כלומר, שאע"פ שאלו הם דברים גדולים, ויש בהם טורח גדול וכו', מ"מ, אחר שכל זה הוא 'לטוב לך' (דברים שם י"ג), הוא דבר קל, כי ידוע, שאע"פ שאדם יטרח מאד, אם הוא לטובתו ולתועלתו הוא עושהו בלב שלם ובקלות.
וכן בסיבה שניה הוא דבר קל מאד, כי אחר שהשם עשה עמך טובות גדולות, ולא עשה כן לכל גוי, והוא זה שאתה יודע, שאף, ש'לה' אלוקיך, השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה', מ"מ 'רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם, ויבחר בזרעם אחריהם, בכם, מכל העמים, כיום הזה' (שם, פסוקים י"ד וט"ו), ועשה רק עמך טובות גדולות, אם כן, אחר שהוא קידמך בטובות, אף על פי שישאל ממך דברים גדולים, יקל לך לקיימם בלב שלם, כיון שתחוש הכרת טובה אליו.
והיותר נכון, שיאמר, ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך וגו', כדי לרמוז, שאע"פ שהוא שואל מהם דברים גדולים וכו', מ"מ, לפי ערך ישראל באותו הזמן, לא היו דברים גדולים, כי ידוע מה שאמרו חז"ל (שבת קמ"ו.), ש'בשעה שבא הנחש על חוה, הטיל בה זוהמא (חומרית, המושכת אל החומריות והחטא), ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן וכו', כי כאשר ראו את כבוד ה' יורד באש על הר סיני, כמעט שנתחלפה לגמרי צורתן החומרית, ונחלשה זוהמתן ביותר וכו', וגם נחלשה זוהמתן, כיון שאכלו את המן שהיה לחם אבירים-'היינו, של המלאכים', ומאכל דק וזך מאד שהיה מזכך את הלבבות, ולכן אמר להם משה, 'ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו', והיינו, שעתה שנפסקה זוהמתכן החומרית המושכת אל החומריות והחטא, מחמת מתן תורה ואכילת המן במשך ארבעים שנה, וכנתבאר, אתה מוכן ביותר 'ליראה את ה' אלוקיך וגו', כי אצלך לא קיים המפריע החומרי לאלה הדברים, ובכך, מצד מהותך הרוחנית אתה נמשך ביותר אחר ה' הרוחני וקיום רצונו, ויקל עליך לקיים את הדברים הגדולים האלו, ובזה מדוייקת מאוד מילת 'ועתה ישראל וגו', שלא היה לו לומר, אלא 'שמע ישראל, מה ה' אלוקיך שואל וגו', וכן מילת 'מעמך' מדוייקת".