כי ה' אלוקיכם .... אשר לא ישא פנים וגו' (י-יז)
בעניין נשיאת פניו של הקב"ה לעם ישראל
איתא בגמרא (ברכות כ:), "דרש רב עוירא וכו', אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע, כתוב בתורתך 'אשר לא ישא פנים', והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב 'ישא ה' פניו אליך', אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה 'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך', (והיינו, דללא שביעה גמורה ליכא חיוב ברכת המזון מדאורייתא), והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה". ופירש רש"י, "עד כזית עד כביצה - עד כזית לרבי מאיר, עד כביצה לרבי יהודה, דתנן, עד כמה מזמנין (מדרבנן), רבי מאיר אומר עד כזית, רבי יהודה אומר עד כביצה".
וכתבו התוס' (שם מ"ט: ד"ה רבי מאיר סבר), "רבי מאיר סבר, ואכלת זו אכילה, ושבעת זו שתיה, ואכילה בכזית, ורבי יהודה סבר, ואכלת ושבעת, אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו כביצה - ואומר הר"י, דהני קראי אסמכתא בעלמא נינהו, דמדאורייתא בעינן שביעה גמורה, כדאמר פרק מי שמתו 'וכי לא אשא פנים לישראל וכו'".
אבל בתוס' רבינו יהודה (ד"ה זה וזה בכזית), הביא את דברי רבינו יעקב מקורביל הקדוש, שחולק על דברי התוס', וס"ל דשיעורי רבי מאיר ורבי יהודה הם מדאורייתא, והתקשה בדבריו, דא"כ הכיצד יסביר את דברי הגמרא 'וכי לא אשא פנים לישראל וכו', שהוכיחו התוס' מהם כדבריהם.
ויש ליישב, שיפרש את דברי הגמרא, על דרך שפירשם הגר"א (משלי כ"ב ט'), "ונראה דהכי פירושו, דהנה שיעור ב' סעודות הם י"ח גרוגרות והם ו' ביצים, ובג' ביצים יש י' זיתים שהם ט' גרוגרות, ולפי זה אתי שפיר, כי שיעור סעודה הוא ג' ביצים שהם י' זיתים וכו'.
וכיון שישראל עם קדושים חיפשו בחיפוש נרות איך לגדל ולרומם את ה' ביותר, לכן כשיש להם את השיעור הנ"ל, שהוא י' זיתים, יהדר אחר עשרה אנשים, שיאכל כל אחד מהם כזית ויברכו בשם, (שהרי קיימא לן ד"עד כמה מזמנין, עד כזית", וכמו שכתבו התוס' ברכות מ"ט: ד"ה ורבי מאיר סבר, "וקי"ל בכזית, דלפי מה שמחליף רבי יוחנן, קאמר רבי יהודה בכזית, ורבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה וכו'), ואם לא ימצא עשרה, עם כל זה לא יאכל את כל השיעור בעצמו, אלא יהדר אחר שלשה אנשים, ויתן לכל אחד מהם כביצה ויברכו בזימון.
וזה שאמר ה', וכי לא אשא פנים לישראל, אני כתבתי ואכלת ושבעת - 'היינו, שיאכל שיעור סעודה' וברכת וגו', והם מדקדקים על עצמם (לברך באופן שיתגדל ויתרומם שמי ביותר) עד כזית תחילה ואח"כ עד כביצה וכו'