ואהבת את ה' אלקיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומצותיו כל הימים (יא-א)
היכולת בידנו לאהוב את הקב"ה
ידועים דברי החינוך שהאריך לבאר את שש מצוות התמידיות שחיובן נוהג תמיד בלי הפסק, ומנה בתוכן גם את מצות אהבת ה', וכמו שהביא דבריו בביאור הלכה בריש סי' א', וז"ל: המצוה הד' - לאהוב המקום ברוך הוא שנאמר ואהבת את ה' אלהיך וגו', וכיצד יגיע האדם לאהבה הוא ע"י התורה, וכדאיתא בספרי: לפי שנאמר ואהבת איני יודע כיצד לאהוב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם, כלומר שע"י ההתבוננות בתורה יכיר את גדולתו של הקב"ה שאין לו ערך ולא קץ ותתיישב האהבה בלבו בהכרח. וענין המצוה שיראה האדם להשים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת הש"י ויעריך בלבו כי כל מה שיש בעולם מעושר ובנים וכבוד הכל הוא כאין נגד אהבתו ית' וייגע תמיד בבקשת חכמת התורה למען ישיג ידיעה בה'. והקובע את מחשבתו בעניינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לש"ש רק להתענג ולהשיג כבוד ביטל עשה זו ועונשו גדול ע"כ.
כל חדר שיש בו ד' אמות על ד' אמות מחויב במזוזה, ומזוזה זו מה כתוב בתוכה "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", גם הפרשיות של תפילין באים להזכירו את תפקידו וחיובו של האדם כאיש הישראלי לאהוב את השם בכל לב ובכל נפש ,ולכן נצטווינו ג"כ לקרוא פרשיות אלו פעמיים בכל יום בבוקר ובערב, כי זאת המצוה מיסודות היהדות של כל אחד ואחד אפילו הפשוטים ביותר מבין המון העם, שלא כאלו הנוטים לחשוב שמצות אהבת ד' היא מדרגה השייכת רק לבני עלייה שבדור.
אם ציוונו השי"ת במצוה זו לאהבה אותו בכל לב ונפש, הרי פשוט שיש בידינו גם את היכולת לקיים את המצוה הזאת בשיא השלימות, כי אחרת לא היינו מצטווים על כך מאיתו יתברך, וזאת התורה לא תהא מוחלפת ונוהגת תמיד בכל עת ובכל זמן, אך צריך להשקיע לא מעט זמן של שימת לב והתבוננות לעורר את האהבה הפנימית אשר טמון בתוך תוכו של נשמת האדם אשר חצובה מתחת כסא הכבוד.
וכדי לקרב יותר אל השכל נוכל להמחיש קצת לעצמנו בדרך משל לחסיד הקשור לרבו בכל ליבו ונפשו, אם יבקש הרבי מתלמידו זה להכין עבורו כוס משקה חם, הרי באותו רגע לא ידע את נפשו מרוב שמחה והתרגשות ,שהרבי לא בחר במישהו אחר כי אם בו, ורגליו יהיו קלות כאילה לרוץ בזריזות לקיים רצון רבו האהוב עליו כנפשו, וכל ימיו יהא מתגעגע מתי יבוא העת שיזכה לשרת עוד את רבו בקודש.
ויה"ר שנזכה לקיים כל מצוותיו יתברך באהבה ושמחה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אכי"ר.