למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה ... כימי השמים על הארץ וגו' (יא-יח)
'ימים שמימיים עלי אדמות'
יש להבין כוונת המילים 'כימי השמים על הארץ'. וכן יש להבין, מדוע ריבוי הימים 'כימי השמים על הארץ', באה כתוצאה מפסוק שלפני זה: "ושמתם את דברי אלה על לבבכם וגו'"?
והנה ביאר 'הכתב והקבלה' את המילים 'כימי השמים על הארץ': "שתזכו לחיות פה בעולם הזה-'ארץ', חיים שהם מעין חיי עוה"ב-'שמים', והיינו שבהיותכם על הארץ תחיו חיים אמיתיים, כאותן החיים אשר בשמים, כאמרם 'עולמך תראה בחייך' (ברכות י"ז.)", וא"כ כוונת המילים היא, שיהיו ימיך עלי אדמות שמימיים.
וזאת ע"י שמשתמש עם החומר לצורך עבודת ה', וכמבואר ברמב"ם [הלכות דעות ג' ג']: "שצריך האדם לשים אל לבו, שיהא גופו שלם וחזק, כדי שתהיה נפשו ישרה לדעת את ה', שאי אפשר שיבין ויסתכל בחכמות כשהוא רעב וחולה או אחד מאיבריו כואב וכו', נמצא שהמהלך בדרך זו כל ימיו, עובד את ה' תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן וכו', מפני שמחשבתו שימצא צרכיו ויהיה גופו שלם לעבוד את ה' וכו'. ועל עניין זה ציוו חכמים ואמרו, 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים', והוא שאמר שלמה בחכמתו, 'בכל דרכיך דעהו וגו'". והיינו שעל האדם להשתמש עם החומר במידה הנכונה ועם מחשבה מרוממת.
וכדי להשיג דרגא זו ניתן רק ע"י עמלות בתורה, כי על ידי כך נעשה רוחני ולא ישתמש בחומר יותר מן הצורך. וכל השתמשותו עם החומר יהיה רק לשם שמים. וכמבואר בגמרא (קידושין ל:): "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו וכו'". ומבואר שעמלות בתורה היא התרופה המושלמת למכתו של אדם - יצרו החומרי - שעל ידה לא ישלוט בו יצרו ולא ימשך אחר החומר, ויוכל להשתמש עם החומר לשם שמים.
ולפי זה מבואר מדוע ע"י 'ושמתם וגו', זוכים לימים שהם 'כימי השמים על הארץ', שע"י ששמים דברי תורה על הלב, מתבטל כוח היצר, ונוכל להשתמש עם החומר לשם שמים, ולחיות חיים שמימיים עלי אדמות.
נתחזק בעמל התורה, ונוכל להשתמש עם הנופש החומרי לשם שמים!!