והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך את הברית ואת החסד וכו' (ז-יב)
פרש"י "אם, המצות הקלות שאדם דש בעקביו, תשמעון", ומתבאר, שע"י שמירת המצות, שמור לו שכר גדול בעוה"ב ["ושמר ה'" - היינו ששמור בשבילו בעוה"ב (דב"ר ג',ז')]. וצריכים להבין, באיזה מצות מדובר כאן, ולמה זוכים על ידם לשכר גדול בעוה"ב?
הכלי יקר מבאר שהכוונה ל"חוקים" שאינם מובנים לפי שכלו של האדם, ומזלזלים בהם, ודשין אותם בעקביהם, באמרם "מה המצוה הזאת, ומה טעם יש בה" (כל' רש"י בפ' חוקת), וכשמבטלים שכלם לשכל האלוקי, ומקיימים החוקים כראוי, הרי ביטלו את אנוכיותם, והזדככו והתקדשו, ועי"ז זוכים לשכר הנצחי בעוה"ב. וזה ביאור הפסוק "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחוסים בך נגד בני אדם" (תהילים לא', כ'), שהכוונה לשכר הנצחי הצפון ליראי ה', ששומרים החוקים, והיינו "לחוסים בך" - שסומכים על שכל האלוקי, "נגד בני אדם" - ואף שסותרת שכלו של האדם. וזה גם הביאור בפסוק "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב" (שם יט', יב'), שכוונתו, שע"י ששמר כראוי החוקים, שקרויים "עקב", הוארו והזדככו נשמתו וגופו ("נזהר" - לשון זוהר ואור).
הנה בפיוטי תפילת ר"ה אומרים "באין מליץ יושר מול מגיד פשע, תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט, וצדקינו במשפט, המלך המשפט", והיינו, דכשאין מליץ יושר מול המקטרגים, "צדקינו במשפט" - מבקשים שנזכה על פי דין, וצריך ביאור, דללא מליץ יושר איך דין. ומבאר הבני יששכר (מאמרי תשרי ג', ב'), שהשי"ת מתנהג עם האדם, כפי שהוא נוהג כלפיו - "מדה כנגד מדה", וכשישראל שומרים גם חוקים שאינם מובנים להם, יזכו בדין, גם כשאינו מובן מדוע זוכים. ועל פי זה מבאר, "באין מליץ יושר מול מגיד פשע" - הגם שאין סיבה לזכות את ישראל, "תגיד ליעקב" - תזכיר בנוגע למשפטם, "דבר חוק ומשפט" - שהם מקיימים גם החוקים הבלתי מובנים, לא רק המשפטים, ובזה "צדקינו במשפט המלך המשפט" - תוכל לזכות אותם על פי חוקי המשפט, שכמו שהם מקיימים הבלתי מובן, כן יזכו גם כשאינו מובן. נמצא שע"י שמירת החוקים כראוי, ביכולתינו לזכות בדין.
ובזה מבאר מרן הגר"ח סולובייציק מבריסק זצ"ל, (מובא בספר תומר דבורה) דברי המדרש (בר"ר נו', י') בענין זכות העקידה, שאמר אברהם אבינו, "בשעה שאמרת לי "קח נא וגו'" היה לי מה להשיב לך וכו' ולא עשיתי כן, יה"ר מלפניך, שבשעה שיהיו ישראל באים לידי עבירות תתמלא עליהם רחמים", והיינו שאמר אברהם, כמו שקיימתי בלי הבנה, כן תצדיק אותם בלי הבנה, מדה כנגד מדה.
והנה השבוע היה יום ט"ו באב, ומובא בספרים שמתחילים עכשיו לאחל איש לרעהו "כתיבה וחתימה טובה" (שער יששכר, ט"ו באב). וקוראים בפרשה זו שמחזקת אותנו בקיום החוקים, שעל ידם נקבל "כתיבה וחתימה טובה".
Comments