אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף .... (א-א)
בענין שבת חזון
פרש"י: "לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל", עכ"ל. הרי משה רבינו הוכיח כלל ישראל, באופן רמז שלא לפגום כבודם. וזהו הקשר בין פרשת דברים להפטרת "חזון ישעיהו". דהנה פסק המחבר שקורין פרשת דברים קודם תשעה באב. וכתב הלבוש לבאר דבריו (סי' תכ"ח, ד') וז"ל: "והטעם הוא כדי שיקראו פרשת דברים שמתחלת בתוכחותיו של משה קודם ט' באב, כדי להפטיר בה בחזון שהוא תוכחות ישעיה על חורבן", עכ"ל. הקשר בין הפרשה והפטורה הוא דשניהם ענין א' של תוכחה.
ויש להוסיף, שהרי ידוע שאמרו חז"ל (ירושלמי יומא): "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו", ע"כ. הרי החובה מוטלת עלינו לבנות את הבית המקדש. והאופן לבנותה הוא ע"י תיקון העבירות שגרם לחורבן הבית. וכמו שאמרו חז"ל (יומא ט:) שבית המקדש נחרב משום שעברו על הג' עבירות החמורות, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. ומקדש שני נחרב משום שהיה בהם "שנאת חנם". וע"כ העבודה מוטלת עלינו לתקן הני עבירות.
וכתב החיד"א (דברים אחדים דרוש ו') דברים נוראים בענין זה וז"ל: אנן מה נענה, כי כל היום אנו מצטערים על חרבן הבית ועל הגאולה, ולא דעת ולא תבונה בנו לומר, הלא בחרבן בית שני היו התנאים, רבים בתורה ובמעשים טובים, ועכ"ז חרב בעון שנאת חינם, ואם עתה אין אנו באחדות, ויש שנאת חנם, איך יתכן שיבנה ב"ה, כיון שסיבת חרבנו לא פסקה ממנו.
ואיך אנו אומרים "כי לישועתך קוינו כל היום", ונצפה לישועה, ושנאת חנם עדיין בנו, אוי ואבוי, כי זה דומה לנוטע אילן ובידו השנית ברזל לחותכו ולשרשו, וכה מעשהו יום יום, היש שטות גדול מזה. ומה יצדק אנוש במעשים טובים כל עוד טומאתו בו, שנאת חנם. ואיך לא נחוש על עון חילול שמו הגדול זה כמה מאות שנה, בעונותנו. ואפשר, כי זהו טעם שצריך לצפות לישועה, כלומר, להתעורר לסלק שנאת חנם, דלא אפשר שיבנה עד שיתוקן סיבת חרבנו, וכיון שהוא מצפה לישועה מוכרח לסלק שנאת חינם, שאם לאו, איך יצפה והוא הגורם להחזיק בחרבנו. וזה שאמרו, "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו", דכיון דלא נבנה מסיבת שנאת חינם, והוי כאלו נחרב, דזה היה סיבת חרבנו. נמצא, כי עיקר גדול לשב, שיסכים בלבו לאהוב את כל ישראל, והיו לאחדים בקשר אמיץ, וזהו שבח ישראל, כממו שכתוב: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", עכ"ד. הרי, מי שיש בידו חטא זה של "שנאת חנם", נחשב כאילו הוא מחריב הבית המקדש!