והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים ... (יב-ו)
בביאור יסוד מצות קרבן פסח
פרש"י: "והיה לכם למשמרת, זה לשון בקור שטעון בקור ממום ארבעה ימים קודם שחיטה, ומפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים מה שלא צוה כן בפסח דורות, היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר (יחזקאל טז, ח) ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים, הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנא' (שם ז) ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה, שמלו באותו הלילה, שנאמר (שם ו) מתבוססת בדמיך, בשני דמים, ואומר (זכרי' ט יא). גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו, ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם (פסוק כא) משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה", ע"כ.
הרי, כלל ישראל במצרים היו עובדי עבודה זרה, והיה צריך איזה זכות כדי שיגאלו, והקב"ה נתנו לכלל ישראל מצות קרבן פסח, שהיה הצאן עבודה זרה של מצרים, והיו צריכין לשחוט הצאן לעיני מצרים. וכדאיתא במדרש (רבה ט"ז): "בשעה שאמר הקב"ה למשה לשחוט הפסח, אמר לו משה: רבון העולם, הדבר הזה היאך אני יכול לעשות, אי אתה יודע שהצאן אלהיהן של מצרים הן, שנא' (ח, כב): "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו", א"ל הקב"ה: חייך אין ישראל יוצאין מכאן עד שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם, שאודיע להם שאין אלהיהם כלום, וכן מצינו שעשה, שבאותו הלילה הכה בכוריהם של מצרים, ובו בלילה שחטו ישראל פסחיהן ואכלו, והיו המצרים רואים בכוריהם הרוגים ואלהיהן שחוטין ולא היו יכולין לעשות כלום, שנא' (במדבר לג, ד): "ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים", הוי (תהלים צז, ז): "יבושו כל עובדי פסל", ע"כ. ומבואר הייטב שעיקר עבודת הקרבן הפסח היה לבא לידי הכרה "שאין אלהיהם כלום".
וכלל ישראל לא לזכו לגאולה אלא בזכות האמונה, וכדאיתא בילקוט שמעוני (פרשת בשלח רמז רמ) וז"ל: "ויאמינו בה' (שמות יד, לא) בשכר אמונה שהאמינו שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה וכו' וכן אתה מוצא שלא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות אמונה שהאמינו שנאמר ויאמן העם, וכן הוא אומר אמונים נוצר ה', וירא ישראל את מצרים מת (שם, ל) וכו' וכן אתה מוצא שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמונה שנאמר (שה"ש ד, ח): "אתי מלבנון כלה וגו'", ע"כ.
הרי מפורש בדברי המדרש שכלל ישראל לא זכו לגאולה אלא "בשכר אמונה". וכן לעתיד לבא, כלל ישראל לא יגאל אלא בשכר האמונה, וע"כ צריך האדם להתחזק באמונה בהשי"ת ועי"ז יזכה ליגאל מהגלות הזה.