ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה ... (יד-טז)
(כח של אמונה ובטחון בעת צרה)
ידועים דברי חז"ל (פסחים קיח.): "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". וכן אמרו חז"ל (סוטה ב.) "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". [והגם שמבואר שם דקאי רק על זיווג שני, מ"מ מבואר מדברי המדרש רבה (ריש פרשת ויצא) שקאי גם על זיווג ראשון.] ודברי חז"ל תמוהים מאוד, שהרי אנו מאמינים בני מאמינים שהשי"ת הוא "כל יכול", והיינו שאין שום דבר שנמנע מיכולתו מלעשות. וגם קריעת ים סוף אינו דבר שנמנע מיכולתו לעשות, שהרי הוא ית' יכול לפעול ניסים גלוים בדיוק באותה מידה שבה הוא מנהיג את הטבע, וא"כ אי אפשר להבין דברי חז"ל אלו כפשטן, וצ"ב מהו הכוונה בזה שקריעת ים סוף הוא דבר קשה.
ובאמת, כבר עמד על זה הזוהר הקדוש (ח"ב דף ק"ע) וז"ל [מתרגום]: "וכי קריעת ים סוף היתה קשה לפני הקב"ה, והרי כתיב (נחום א, ד): גוער בים ויבשהו, (עמוס ט, ו): הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ, והרי כיון שעולה רצון לפניו לעשות איזה דבר, הכל נחשב לפניו כאין, ואתה אמרת שקריעת ים סוף היה קשה לפניו?
ומתרץ הזוהר: אלא, בזמן שישראל עברו ובאו אל הים, ורצה הקב"ה לקרוע להם את ים סוף, בא רהב, שהוא השר של מעלה הממונה על מצרים, וביקש מלפני הקב"ה לעשות דין, אמר לפניו, רבון העולם, למה אתה רוצה לעשות דין על מצרים ולקרוע את הים לישראל, הלא כולם הם רשעים לפניך, וכל דרכיך בדין אמת? אלו עובדי עבודה זרה, ואלו עובדי עבודה זרה, אלו חוטאים בגלוי עריות, ואלו חוטאים בגלוי עריות. אלו שופכי דמים, ואלו שופכי דמים. באותה השעה היה קשה לפני הקב"ה לעבור על דרך הדין. והרי ישראל היו נוסעים על הים שכתוב (שמות יד, טו): ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו. והיה קשה לפניו לעבור על הדין ולקרוע להם את ים סוף", ע"כ.
וכיון שכן, שכלל ישראל היו נתונים בדין, היו צריכין איזה זכות כדי שיזכו לקריאת ים סוף, ובאיזה זכות זכו. על זה כתב הנפש החיים (שער א', פרק ט'): "בעת קריעת ים סוף אמר הוא ית' למשה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו. ר"ל דבדידהו תליא מלתא. שאם המה יהיו בתוקף האמונה והבטחון ויסעו הלוך ונסוע אל הים סמוך לבם לא יירא. מעוצם בטחונם שודאי יקרע לפניהם. אז יגרמו עי"ז התעוררות למעלה שיעשה להם הנס ויקרע לפניהם", עכ"ל.
הרי מצינו היטב שהזכות שזכו לקריעת ים סוף, היה מחמת האמונה ובטחון בה'. שהגם שלא היו ראוים כלל ישראל, מכל מקום בזכות הבטחון זכו גם למה שאינו ראוי על פי הדין! נורא למתבונן!