וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ... (יג-יח)
(במעלת הלימוד שמו"ת עם פירש"י)
תיבת 'וַחֲמֻשִׁים' פירושו 'מזויינים', וכיון שבתורה אין ניקוד יכולים גם לשנות הניקוד ולהגותה 'וְחֻמָשִׁים', ורמז יש בדבר שכלי זיינו של יהודי הם ה'חמשה חומשי תורה', כי הם הנותנים לו חיים כמו שאחז"ל (ברכות ח, א): 'כל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו'. וכשהבטיחו חז"ל על אריכות ימים ודאי כיוונו על תוספת ימים שיש בהם חפץ, ובהכרח יתעלו על ידם מכל מדווי ארץ מצרים. והתורה היא גם כן ה'כלי זיין' נגד היצר הרע, כמו שאחז"ל (קידושין ל:): 'בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין', וכן אמרו (שם): 'אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ' וגו'. ועפי"ז יש לפרש 'וחמשים', בכח ה'חומש' שהוא עצם התורה 'עלו בני ישראל' – נתעלו בנ"י בכל הדורות וניצלו 'מארץ מצרים', מהיצר הרע וחיילותיו שהמה בחינת 'מצרים', וכן הוא גם בהוה ובעתיד.
מאוד כואב לי הדבר בראותי הרבה אברכים חשובים שתורתם אומנותם והינם עמלים יום יום על תלמודם בגמרא ופוסקים, אולם אינם רואים חשיבות גם בלימוד ה'תורה שבכתב', משום מה נדמה להם שיצאו י"ח במה שלמדו את ה'חומש' בבית תלמודם בעודם נערים לפני גיל ה'בר מצוה' וכמ"ש שאותה הבנה לה זכו בעודם ילדים צעירים היא זו המשמשתם גם כהיום, ולא יתוספו אצלם עוד ידיעות מעיונם כהיום. וזאת על אף שבפועל כשהוגים בסוגיות הש"ס הם רואים שיש בכל מקרא כמה וכמה דרשות ופירושים, והדברים מעידים עליהם שלאמיתו של דבר עדיין לא למדו כלל את ה'תורה שבכתב' כפי שצריכים ללמדה, ועליהם להתחיל שוב מבראשית ולהגות היטב
במפרשי התורה ובעיקר בפירושו של רש"י, כדי להבין היטב כל מקרא הן לפי פשוטו והן לפי מדרשו. וכל עוד שאין עושים זאת הם מוגדרים כ'עמי הארץ', על אף כשכבר זכו להיות בקיאים בחלקים ניכרים שבש"ס, מאחר שעדיין ישנם מקראות שבתורה שאינם יודעים פירושם... וכמה גדולה היא הבושה כשהדבר מבצבץ ועולה ע"י אנשים הנחשבים כ'בעלי בתים' כשמזדמן להם לפעמים לדבר עם תלמידי חכמים ידועים בלימוד, ומתוך הדברים הם מבינים שלפניהם עומד תלמיד חכם מופלג שאינו בקי היטב במקראת... אילו היו ה'לומדים' יודעים את הרווח הגדול שהיו זוכים בו אילו היו הוגים מידי שבוע בפרשת השבוע עם פירוש רש"י לא היו מזלזלים בזה, וכפי שאכן רואים אלו המקפידים על כך, כי כמחצית מהש"ס מתבאר ומובן היטב על ידי פירושו של רש"י על התורה...
ואצטט לך את לשונו של בעל ה'פרי מגדים' (בריש חלק אורח חיים) אודות זה הלימוד: 'הבחורים אשר אומרים, כי חרפה להם ללמוד בישיבה פרשה חומש עם רש"י וקפיטל בנביאים וכתובים, לו חכמה ישכילו, היו לומדים זה ראשונה לכל, ראה נא הרא"ם ז"ל, אשר האיר עיני כל ישראל בחיבורו על רש"י על התורה' עכ"ל. מתוך דבריו רואים שגם בשעתו לא ראו הלומדים חשיבות מיוחדת בלימוד תורה ופירש"י, ומתוך כך נוצר מצב שמי שמקדיש עתים ללימוד החומש היו מביטים עליו כ'נחות דרגה', אך הוא ז"ל, על אף רוחב דעתו החשיב מאוד את הלימוד הזה, והוכיח את הלומדים מחיבורו של רבי אליהו מזרחי זצ"ל, שדבריו של רש"י עמוקים הם מאוד, וכלל אין זה בושה להגות בדבריו, ולהבין מתוך פירושו את העומק שבכוונת הכתוב. ולסיום ראוי להביא גם דברי מרן בעל ה'חפץ חיים' זי"ע ('זכור למרים' פרק כא) וז"ל: 'והעצה היעוצה שתתחזק האמונה בלב האדם, הוא שילמוד פרשת השבוע בכל שבוע עם פי' רש"י וידקדק ויעיין בהם היטב.